על בסיס האמור אבחן את דרישות החברה לתשלום דמי נזק.
הנזקים להם טוענת החברה לאור התנהלות העירייה
- החברה תמכה ראיותיה בחוות דעת של רו"ח סיטון התומכת בכל הנזקים שנגרמו לה. בהתאם, עתרה לסעדים הכוללים: (א) תשלומי ריבית והצמדה בגין תקופה בת 7 שנים בה הוחזקו כספיה בידי העירייה, בסך של כ- 2.37 מיליון ש"ח; (ב) פיצוי בגין תשלומי ריבית עקב הארכות חוזרות של ההלוואה מאת חברת בני וצביקה בע"מ בסך 1.5 מיליון ₪; (ג) הוצאות שהוציאו התובעים לקידום הפרויקט, העולים לסך של כ- 1.6 מיליון ₪; (ד) תשלום דמי ייזום בסך 4 מיליון ₪, אותו התחייבה החברה לשלם לוכטר; (ה) פיצוי בגין אבדן הזדמנויות עסקיות לחברה, כדוגמת חברת ק.ב.י אחזקות בע"מ בסך של 25 מיליון ₪, ועוד הוצאות ניהול ההליך אותן העמידה על סך של 565,000 ₪.
כאמור, ועל אף היקף הנזק הנטען העמידה החברה את תביעתה על סך של 10 מיליון ₪ כאשר מתוך סכום זה קיבלה השבה של כ- 5 מיליון ₪ כבר בשלבים הראשונים של ההליך. לפיכך, מסגרת הנזק שנותרה עומדת בגבולות של 5 מיליון ₪, בהתאם לשיעור האגרה ששילמה החברה.
- מנגד, דחתה העיריה את דרישות החברה לדמי נזק וטענה כי לכל היותר זכאית היתה החברה להשבת הכספים ששילמה, בהתאם להוראות ההסכם היינו, בצירוף הפרשי הצמדה בלבד מיום התשלום ועד מועד בו בוטל ההסכם, כפי שבפועל נעשה.
ולהלן פירוט דרישות החברה:
השבת דמי השימוש
- אשר לדרישה לתשלום הפרשי הצמדה - אין חולק, כי על פי הוראות ההסכם, ככל שלא יתקיימו התנאים המתלים לקיומו של ההסכם, תהא החברה זכאית להשבת הכספים ששילמה בצירוף הפרשי הצמדה.
אין חולק כי רק ביום 3.4.23 (כשבע שנים לאחר ביצוע התשלום וכשנתיים לאחר שנדרשה להחזיר את הכספים) ולאחר הגשת התביעה בהליך דנא, בחודש יולי 2022, החזירה העיריה לחברה סך של 5,075,635 ₪ בגין דמי השימוש ששילמה, הכולל תוספת של הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן ממועד התשלום ועד ליום 18.2.2021 (מועד בו התקבלה תשובת משרד הפנים אשר חתמה הגולל על עסקה זו). ולא עד מועד השבה שהיה למעלה משנתיים לאחר מכן - ביום 4.4.23.
בעניין זה אין לי אלא לאמץ את דרישת החברה כי היא זכאית להשבת הסכום ששילמה לעיריה בצירוף הפרשי הצמדה ממועד בו שולמו הכספים על ידה ועד למועד תשלום ההחזר - 4.4.2023. לפיכך, ובהתאם לחוות דעתו של רו"ח סיטון מגיעים ההפרשים האמורים לסך של 493,751 ₪ נכון למועד עריכת חוות הדעת (15.1.2025).