מעבר לאמור מדובר בהלוואה בעלים לחברה אשר משיקולים עסקיים הוסכם את שהוסכם ואין לחייב העיריה בספקולציה עסקית זו.
יחד עם זאת, בהינתן התנהלות חסרת תום הלב מצד העיריה אשר הסתירה מידע מהותי מהחברה, מידע שיכול היה להשפיע על החלטתה אם להמשיך או לבטל ההסכם, ובפועל משעשתה עושר על חשבון החברה עת החזיקה בקופתה סך של כ- 5 מיליון ₪ השייך לחברה, אני רואה לנכון להוסיף ולחייב העיריה בתשלומי ריבית כחוק מיום החתימה על ההסכם ועד למועד ביצוע התשלום בפועל על פי פסק הדין, כפיצוי לו זכאית החברה עקב התנהלותה חסרת תום הלב של העיריה.
"קנס" אותו שילמה עבור הארכת תוקף ההלוואה
- טענה החברה, כי לצורך מימון ההלוואה שהעמידה התובעת 3 לחברה, נטלה התובעת 3 הללואה מצד שלישי חברת בני וצביקה בע"מ והפנתה להסכם הלוואה מיום 2.4.16 לפיו היתה אמורה התובעת 3 להשיב את הלוואה בחודש מרץ 2017, אך הדבר לא התאפשר בשל התנהלות העירייה שהוליכה שולל את החברה במשך תקופה ארוכה (ס' 10 לתצהיר בני דוד); לפיכך, כך נטען נאלצה התובעת 3 להאריך את תקופת ההלוואה, תמורת תשלום סך של 300 אלף ₪ לכל שנה, כאשר נכון למועד הגשת התביעה דנא נאלצה התובעת 3 להאריך את ההלוואה עוד מספר פעמים נוספות תמורת סך של 300 אלף ₪ לכל שנת הארכה, כך שבסופו של דבר התשלום עבור הארכת ההלוואה הצטבר (עד למועד הגשת התביעה) לסך של 1.5 מיליון ₪. (בכתב התביעה נטען ל - 1.2 מיליון ₪ ) (ראו סעיף 10-11 לתצהיר בני דוד; מסמכי הארכות הסכם ההלוואה - ת/9 (דוד) - ת/10 (דוד)).
בהתאם, ציין בני דוד בתצהירו (ס' 12): "חשוב לציין, שאלמלא המצגים המטעים של העירייה, כאילו העסקה תאושר ע"י שר הפנים לאחר שינוי התב"ע, לא היינו מאריכים את ההלוואה ונכנסים להוצאות מיותרות".
עוד ראו בהקשר זה סעיף 5 לחוו"ד רו"ח סיטון, לרבות נספח א' לחוו"ד, בו מפורט אופן ביצוע התחשיב שנערך:
"חברת בני וצביקה בע"מ נתנה הלוואה לחברת בי די אי בע"מ לצורך מימון הפרויקט. בגין אי החזרת ההלוואה במועד הוחלט שיינתן פיצוי של 300,000 ₪ לשנה החל משנת 2017. דהיינו חברת בני וצביקה זכאית פיצוי בסך כולל של 1,500,000 ₪. מצורף כנספח א'שור מחברת בני וצביקה בגין הפיצוי השנתי".
גם לרכיב זה לא ראיתי לנכון להיענות.
ראשית המדובר בתביעת התובעת 3 אשר נטלה את ההלוואה מהגורם השלישי, והיא נעדרת כל יריבות אל מול העיריה.
שנית, וככל שיש מקום ליחס דרישת תשלום זו מהחברה עת יוחסה הוצאה זו השייכת לאחד מבעלי החברה ואשר נעשתה במסגרת הלוואת בעלים שהעמיד לחברה, הרי שהחברה לא הוכיחה קשר סיבתי בין התנהלות העיריה לכשלונה לעמוד במועד לו התחייבה להשבת ההלוואה. החברה מציינת, כי התחייבה להשיב ההלוואה בחודש מרץ 2017 ולא הסבירה מדוע אי עמידתה בהתחייבות זו קשורה להתנהלות העיריה, ומאיזה מקור כספים תכננה החברה להשיב את הכספים, שהרי אילו היה מקודם הפרויקט היא היתה נדרשת להוסיף ולייצר עוד הוצאות לחברה.