תשלום דמי השימוש לעירייה התבצע בשתי פעימות:
ביום 6.4.2016 שילמה החברה לעירייה סך של 4 מיליון ₪ בתוספת מע"מ (4,680,000 ₪), ובנוסף, לאחר שאישור המועצה התקבל ביום 14.6.2016, שילמה החברה לעירייה ביום 30.6.2016 סך של 1 מיליון ₪ נוספים בתוספת מע"מ (1,170,000 ₪). בנוסף, החברה מסרה לעירייה ערבות אישית בגובה מיליון ₪ וכן החלה בתכנון הפרויקט, כאשר לשם כך היא משקיעה כספים ומשאבים רבים.
- העיריה החלה בהליכים תכנוניים לשינוי התב"ע ואולם, המסלול התכנוני בו נקטה לא אושר על ידי הוועדה המחוזית.
- בהתאם לנדרש על פי חוק (סעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש]) נדרש אישור שר הפנים לעסקה. ואולם, אין חולק כי ביום 2.11.2016, סירב שר הפנים לאשר את העסקה, בטענה שהקרקע מיועדת למבנים ומוסדות ציבור, ושינוי ייעודה טעון אישור שר האוצר ולשכת התכנון במועד שאינו נראה לעין, ולכן אין הוא יכול לאשר הסכם מכר של קרקע המיועדת למגורים בעוד שאינה כזאת. (ראו נספח א לכתב התביעה)
העירייה לא עדכנה את החברה אודות תשובת שר הפנים.
- ביום 29.1.2017, אושרה התב"ע החדשה להפקדה.
- ביום 9.3.2017, פנתה החברה לעירייה בדרישה לקבל את אישור שר הפנים ושינוי התב"ע, ולהאריך את המועדים לתכנון והקמה. ביום 8.5.2017, פנתה החברה שוב לעירייה בבקשה להארכת מועדים והשבת ערבות.
חתימה על תוספת ראשונה להסכם מיום 15.8.2017
- בחלוף מספר חודשים ממועד חתימת ההסכם, ובנסיבות בהן לא הצליחה העיריה להשיג האישורים שנדרשה להציג, בהתאם לתנאים המתלים שבהסכם, ובהמשך לחלופת מכתבים בנדון בין הצדדים, חתמו החברה והעיריה ביום 15.8.2017, על התוספת הראשונה להסכם הפיתוח, בה נקבע, בין השאר, כי המועד לקבלת אישור שר הפנים יידחה עד לא יאוחר מיום 30.6.2018 והמועד לקבלת אישור על שינוי התב"ע ידחה עד לא יאוחר מ- 12 חודשים לאחר קבלת אישור שר הפנים.
הערבות שהופקדה על ידי החברה הוחזרה לה.
- ביום 6.12.2017, התקיימה פגישה בעירייה, בה סוכם שהחברה תקדם את עדכון המדידה של המקרקעין לצורך הפקדת התב"ע, והעירייה תפנה למשרד הפנים לקבלת אישור השר.
לטענת החברה מסרה לה העיריה, כי אישור שר הפנים יבחן רק לאחר שינוי התב"ע הכוללת את השינוי בשימוש במקרקעין באופן שיאפשר את אישור העסקה, וכי בשל העיכוב בקבלת האישור על שינוי התב"ע ממילא חל עיכוב בקבלת אישור שר הפנים. נטען, כי בפועל העיריה לא עשתה דבר כדי לקדם התוכנית.