עם זאת בעקבות העתירה שהגישה החברה לבית המשפט גובשה הסכמה כי העניין יובא בפני מועצת העיר והמועצה אישרה את חידוש ההתקשרות עם החברה ונחתמה התוספת השניה להסכם.
- נוכח פירוט החברה לדמי נזק, טענה העיריה כי החברה הציגה בפניה מצג שווא שקרי בדבר יכולתה הכלכלית לממן את הפרויקט - רכישת המקרקעין והפעלת הדיור המוגן, בעוד שבפועל הודתה החברה כי היא נסמכה על מימון מצדדים שלישיים ושעבדה זכויות בניגוד למכרז ולהסכם.
נטען, כי הסכם ההלוואה של החברה אותו הציגה ועליו היא נשענת כבסיס להוכחת נזקיה, כלל הסכמה למכירת הפרויקט לצד שלישי, דבר המנוגד למטרות המכרז והוראות ההסכם.
העיריה דחתה את תביעת החברה לדמי נזק וטענה כי זו לא הרימה את נטל הראיה ולא הוכיחה את הנזקים הנטענים, ולא צירפה אסמכתאות או חוות דעת מקצועית לגבי רכיבים כמו "אובדן רווחים עתידיים", הנחשב סעד ספקולטיבי. נטען, כי החברה לא הוכיחה נזקים ממשיים שנגרמו לה ואך טענה לנזקים ספקולטיביים והכל מבלי להוכיח קשר סיבתי ישיר בין פעולות העיריה לבין הנזקים הנטענים.
- אשר להשבת דמי השימוש נטען, כי על פי הוראות ההסכם נסיבות של ביטול ההסכם בשל אי קיומם של התנאים המתלים יזכה את החברה בהשבה בתוספת הפרשי הצמדה ולא מעבר לכך.
נטען כי החברה לא דרשה מהעיריה השבה של דמי השימוש וזאת מתוך תקווה כי משרד הפנים ישנה את החלטתו. לפיכך, כך נטען, קמה זכותה של החברה להשבה רק ממועד דרישתה לאחר שגילתה דעתה לכך.
- טענה העיריה, כי בעקבות ביטול ההסכם היא פנתה בחודש יולי 2022 אל משרד הפנים לצורך אישור תב"ר (תקציב בלתי רשום), שמספרו 4432, וזאת על מנת להשיב לחברה את דמי השימוש. נטען, כי ההשבה היתה תלויה באישור התב"ר המיועד לכך על ידי משרד הפנים.
רק לאחר שאישר משרד הפנים את התב"ר השיבה העיריה לחברה את דמי השימוש, ששילמה לה החברה, בסך של 5 מיליון ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים ממועד ביצוע כל תשלום על ידי החברה ועד למועד ביטול ההסכם כדלהלן:
- בגין תשלום של 4 מיליון ₪ ששולם על ידי החברה ביום 6.4.2016 הושב הסכום בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד למועד ביטול ההסכם (18.2.2021) - בסך של 64,622.62 ₪ .
- בגין תשלום של 1 מיליון ₪ ששולם על ידי החברה ביום 30.6.2016 הושב הסכום בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד למועד ביטול ההסכם (18.2.2021) - בסך של 11,013.17 ₪ .
- אין חולק כי ביום 4.4.2023 השיבה העיריה לחברה את דמי השימוש בסך כולל של 5,075,635.79 ש"ח (כולל הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן כמפורט לעיל).
נטען, כי השבת רכיב המע"מ מותנה בתצהירי ביטול עסקת המקרקעין המופנים לרשות המיסים, עליהם מסרבת החברה לחתום.