- במסגרת ההכנות לתביעה שהוא הגיש בשעתו כנגד התובעת, ושנידונה כזכור בבית דין זה, הוא ביקש לקבל ראיות לגבי התכתבויות בתוכנת הווטסאפ שנערכו עם לקוחות, והמעידות על כך שהוא אכן גייס לקוחות[70];
- לשם כך, הוא ביקש מהנתבע לשלוח לו התכתבויות בתוכנת ווטסאפ, שנמצאו במחשבי התובעת;
- בניגוד לנטען בתצהיר המנהל צחי, הוא לא קיבל אי פעם קבצים שנשלחו ישירות אליו לדוא"ל פרטי כלשהו שלו, ממחשבי התובעת, אלא רק קבצים של תוכנת ווטסאפ, כאמור לעיל;
- עם זאת, בסופו של דבר הוא לא השתמש במידע שהועבר אליו על ידי הנתבע[71];
- אשר לנתבע, הוא לא העביר לו מידע של התובעת לאחר עבודתו בה, מלבד התכתבויות הווטסאפ[72];
- הוא מעולם לא התחרה עסקית בתובעת[73].
- 56. גרסת העובד טל לא נסתרה כלל בעדותו, במהלכה הוא אף ציין שהוא לא נכנס לתיקייה הרלוונטית (גוגל דרייב) במחשבי התובעת, ושאליה התייחסה התובעת במהלך ההליך[74]. הוא גם חזר על טענותיו שהועלו בתצהירו, וציין ש"המטרה שלי הייתה בגין זה שאני תבעתי גם את אותה חברה, המטרה שלי הייתה להוכיח שהם אכן גזלו ממני עמלות ללקוחות משותפים שהיו לגיא ולי וזו המטרה היחידה שלשמה התכנסתי וביקשתי מגיא שישלח לי התכתבויות וואטסאפ שאכן יעידו שאני אכן התעסקתי עם אותם לקוחות, מעבר לזה אין לי שום עניין ושום דבר"[75].
- 57. גרסתו האמינה והרציפה של העובד טל מקובלת עלינו במלואה, והיא גם עולה בקנה אחד עם הראיות שהוגשו בהליך. מדובר בתשתית עובדתית רחוקה 'כמזרח ממערב' בין מה שהתובעת ציינה ותיארה במהלך ההליך לבין מה שהוכח בפועל. ממילא, עילת התביעה נטענה נגד הנתבע ולא נגד העובד טל, שהתובעת ויתרה על התביעה נגדו.
- 58. אשר לנתבע - בדיון המוקדם, ולשאלת בית הדין, נשאל הנתבע והשיב, כך: "לשאלת בית הדין מדוע ולמה לאחר סיום העבודה בתובעת שלחתי למר כהן קבצים שקשורים לעבודה בתובעת אני משיב שטל חבר שלי ידיד שלי וביקש ממני, אלו לקוחות שהיו לקוחות משותפים לנו ופשוט שלחתי לו ולא חשבתי ואני בטוח ויודע שטל יעשה משהו, או יפתח עסק ויתחרה בהם, הוא חבר ושלחתי. לשאלת בית הדין האם טל כהן עבד בשלב הזה בתובעת אני משיב בשלילה והוא פוטר חודשיים לפניי"[76].
- 59. עוד אמר הנתבע, כך: "טל ביקש שאשלח התכתבויות עם לקוחות שהיו לנו ושלחתי. אני בטוח שאם הם יביאו את תוכן הקבצים אני בטוח שלא מדובר על תכנון של פתיחת חברה או של גניבת מידע והעברתו הלאה"[77], וגם "... (ש)אם הם יביאו את תוכן ההתכתבויות, יוכח שאין בהן שום דבר שקשור למילים הגדולות בכתב התביעה "גזל סוד מסחרי" וכן הלאה"[78].
- 60. מהאמור לעיל עולה כי הנתבע הודה (ברוב יושרו), כבר בדיון המוקדם, כי הוא כן שלח לעובד טל התכתבויות מתוך קבוצות שונות בתוכנת הווטסאפ. מדובר במועד לאחר סיום עבודתו של העובד טל, אך בעוד שהנתבע עדיין עובד בתובעת. עם זאת, וכפי שנראה בהמשך, מדובר בעובדות שונות לחלוטין מאלה שנטענו על ידי התובעת בהליך, ואין לפנינו לא פעולת פריצה ולא פעולת מחיקה. חשוב מכך - כפי שנראה להלן, גם המידע שנשלח אינו "סוד מסחרי" כלל ועיקר.
- 61. בהקשר למסקנה האחרונה לעיל, ושאותה נפרט כעת, נדגיש כי לא הוכח על ידי התובעת כי המידע שכן הועבר על ידי הנתבע, היה "סודי" בצורה כלשהי. בהמשך הדברים ננתח את הפסיקה לגבי "סוד מסחרי" ונבחן את היישום שלה לגבי התכתבויות ברשת הווטסאפ, ונראה כי במקרה הספציפי, בכלל לא מדובר במידע שהעברתו פגעה בצורה כלשהי בתובעת.
- 62. מכל מקום, בהמשך לדבריו בדיון המוקדם, כשנשאל הנתבע בעדותו מדוע הכחיש בכתב הגנתו שהעביר חומר סודי ממחשבי התובעת, אך לאחר מכן הודה שהעביר את ההתכתבויות בווטסאפ לעובד טל, השיב כך[79]:
"אני לא זכרתי מה היה בשנת 2021 ברגע שקיבלתי את הכתב התביעה הזה מתי שזה לא היה, לא זכרתי מה היה, קיבלתי כתב תביעה מאוד כללי כזה, כן? לא זכרתי שב-19 שלחתי אימייל, לא, אז הכחשתי את זה, לא זכרתי ואז שהראיתם לי ששלחתי אימייל, אז הלכתי חיפשתי ובאמת גיליתי ששלחתי אימייל, נכון, שלחתי לטל אימייל בתאריך הזה שמצוין, נכון, בזמן שכתבתי את כתב ההגנה לא זכרתי את זה".
- 63. כהשלמה לדברים אלה, ראו גם דברי הנתבע בדיון המוקדם: "כשהוגשו השאלות האלו האם שלחתי קבצים אני לא זכרתי מה קרה לפני 4 שנים ואין לי את הקבצים האלה על המחשב. מה שקרה שאני פוטרתי בגלל שחליתי במחלת הסרטן, כמובן שבחודשים הללו מ-8/2021 ועד לפברואר מרץ התעסקתי רק במחלה שלי ולא בדקתי אילו קבצים קיימים"[80].
- 64. איננו מוצאים כל פסול בתשובות והסברי הנתבע שבנדון. ודוק - התובעת היא זו שהגישה כתב תביעה כללי ביותר, מבלי שפורטו המעשים המדויקים והנטענים של הנתבע. ראו למשל התיאור הבא בכתב התביעה, להלן: "... הנתבע העתיק ביום 10.2021, בשעה 19:47 לערך, את המידע העסקי של הנתבעת"[81] (הכוונה היתה ל"תובעת", מן הסתם). בחלוף זמן רב, אין למצוא פסול בכך שהנתבע ציין הכחשה כללית שכזאת במסגרת כתב הגנתו, במענה לטענה כל כך אמורפית וכפי שזו הועלתה כנגדו. גם ההודאה הכנה של הנתבע בדיון המוקדם פועלת לזכותו, ומעידה על תום-ליבו, ולא ההפך מכך.
- 65. הוכחה לנכונות טענותיו של הנתבע נמצאת גם בראיות שהגישה התובעת לתיק בית הדין. כזכור, התובעת הגישה תמונות וסרטון, שלטענתה צולמו במהלך אקט הפריצה של הנתבע למחשבי התובעת. אשר לתמונה אחת, וכך גם לגבי הסרטון, כבר הגענו למסקנה שפורטה דלעיל, כי הם צולמו מתוך חשבון הדוא"ל של העובד טל, ולא של הנתבע.
- 66. עם זאת, התובעת הגישה תמונות נוספות, וניתן להבין מהן בבירור, כי מדובר במידע שנשלח מהנתבע אל העובד טל, של "צ'אט WhatsApp עם..."[82]. כלומר, ניתן להגיע למסקנה כי לכל היותר, הנתבע שלח לעובד טל התכתבויות שנערכו בתוכנת הווטסאפ בקבוצות שונות. מסקנה זו נתמכת בתצהיר גילוי מסמכים משלים שהגיש הנתבע לתיק בית הדין, שאליו צירף את ההתכתבויות האלה[83].
- 67. מהאמור לעיל עולה כי הנתבע עשה מעשה אחר לחלוטין מזה המיוחס לו על ידי התובעת. בניגוד לנטען על ידי התובעת, אין המדובר בקבצי "... טלפון, אימיילים, פרטי איש קשר, הסיווג המקצועי שלהם עם מנכ"לים, עם מנהלי שיווק, עם אנשי מכירות, איזה אתרים פעילים" (וכנטען גם בעדות המנכ"לית דניאל), ושנשמרו בתוכנה עלומה כלשהי, במחשבי התובעת. אלא, שהנתבע שלח לעובד טל התכתבויות שנערכו בקבוצות ווטסאפ שונות, כדי שהעובד טל יוכל להוכיח את טענותיו כלפי התובעת, ובכלל זה הטענה שהוא זכאי לעמלות.
- 68. השאלה הבאה שיש לדון בה האם מדובר בהתכתבויות שיש בהן "סוד מסחרי". בהערה מקדימה לסוגיה זו, נשוב ונציין כי במסגרת הליך גילוי המסמכים שנערך בהליך, הנתבע הגיש לתיק בית הדין את הקבצים המלאים והשלמים של הצ'אטים (השיחות) השונות, שנערכו בינו לבין עובדי התובעת, כולל המנכ"לית דניאל. צ'אטים נוספים כוללים התכתבויות עם לקוחות התובעת.
- 69. הנתבע אף ציין בתצהיר גילוי המסמכים, כך: "בעקבות דיון קדם המשפט האחרון חיפשתי שוב והצלחתי לאתר עותק של האימייל ששלחתי לטל כהן בתאריך 19/10/2021 עם תכתובות הוואצאפ אליהן הפנתה התובעת. הנני מתכבד לצרף את תכתובת המייל וכן את תוכן התכתבויות הוואצאפ כנספחים 1-13, לתצהיר זה"[84].
- 70. להלן שמות הצ'אטים: "נספח 1 (מייל לטל כהן)"; "נספח 2 (צאט עם אורון - קטה יזמות)"; "נספח 3 (צאט עם אסטרטגיה של הביוקר)" ; "נספח 4 (צאט עם בן קטה - חברת קטה יזמות)"; "נספח 5 (צאט עם דניאל - מנכלית החברה)"; "נספח 6 (צאט עם המרכז - קבוצה וואצאפ של החברה)"; "נספח 7 (צאט עם המרכז - קבוצה עידכונים של החברה)"; "נספח 8 (צאט עם טל כהן - קולגה בחברה)"; "נספח 9 (צאט עם מילאן - חברת א. גינאדי)"; "נספח 10 (צאט עם מרדכי - קולגה בחברה)"; "נספח 11 (צאט עם טל, עמנואל - קולגה בחברה)"; "נספח 12 (צאט עם צחי שובל- מנכ״ל בחברה); "נספח 13 (צאט עם שי - מנהל בכיר בחברה)".
- 71. בניגוד לנטען בסיכומי התובעת, אין די בעצם העברת המידע מצד הנתבע, בפני עצמו. מנגד, מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו, כי לא כל מסירת מידע באופן אוטומטי הופכת לביצוע עוולת גזל, ויש להוכיח באופן פוזיטיבי קיומו של מידע עסקי סודי בתכתובות[85]. במקרה שלפנינו, וכפי שכבר צוין, חרף העובדה שהנתבע הגיש כאמור את ההתכתבויות שהוא ניהל בתוכנת הווטסאפ - בין אם במסגרת אישית, ובין אם במסגרת קבוצתית; בין אם אלה שנוהלו עם עובדי התובעת, ובין אם אלה שנוהלו עם לקוחות התובעת, עדי התובעת לא התייחסו למידע שהגיש הנתבע, במסגרת תצהיריהם.
- 72. במהלך דיון ההוכחות, המנכ"לית דניאל אף השיבה בעדותה שהיא עיינה "באופן חלקי" במסמכי הנתבע[86], ואילו המנהל צחי ציין מצידו שגם הוא לא ממש עיין במסמכי הנתבע: "לא, הוא צירף שם איזה 7000 עמודים, לא התעמקתי"[87]. נוסף לאמור לעיל, הנתבע כמעט שלא נחקר על קבצים אלה במהלך עדותו, וגם לא על הנטען בתצהיר גילוי המסמכים המשלים שהוגש על ידו.
- 73. אנו סבורים כי זהו המקום ליישם את הכלל ולפיו הימנעות מלחקור מצהיר על תצהירו, יכולה להביא לתוצאה כי גרסת המצהיר תתקבל. ראו הדברים הבאים: "... ככלל, הימנעותו של בעל דין מלעשות שימוש בכלי חשוב זה של חקירה נגדית מותירה את גרסת העד שלא נחקר כגרסת אמת שלא הופרכה, ומתפרשׁת כהסכמתו של הנמנע מלחקור, למצב הדברים כפי שהוצג בגרסה זו"[88].
- 74. ראו גם האמור והנטען בסיכומי הנתבע, המקובל עלינו: ".... התובעת אף לא ניסתה להראות, כי יש בהתכתבויות וואטסאפ אלו מידע מסחרי כלשהו או סוד מסחרי ודי בכך כדי להביא לדחיית תביעתה בכללותה, שכן ככל שהיה בהן מידע או סוד מסחרי הייתה יכולה התובעת בנקל להצביע עליו בהתכתבויות עצמן ומשבחרה לא לעשות זאת ברור שלא איתרה (ואין) בהן דבר שכזה"[89].
- 75. מצד התובעת, בסיכומיה היא טוענת כך: "ניסיון הנתבע להלביש על מעשהו אצטלה של "תכתובות וואטסאפ תמימות" לא יצלח: על פי עדותם של הנתבע ושל מר כהן עצמו (עד ההגנה), מדובר בתכתובות עם לקוחות החברה, הנושאות את זהותם, את תנאי ההתקשרות עמם ואת אנשי הקשר אצלם. זהו המידע העסקי הסודי בכבודו ובעצמו, יהא שמו אשר יהא"[90]. בסיכומי התשובה התובעת מוסיפה וטוענת, כי הנתבע העביר מידע על התקשרויות שלה עם לקוחותיה[91].
- 76. דין הטענות להידחות במלואן. נשוב ונזכיר כי טענות התובעת התרכזו כזכור ב'תיזת הפריצה למחשבים' (גרסה מופרכת ובדיונית, שלא הוכחה כלל), והיא לא דנה ולא התייחסה כלל בתצהיריה לאותן התכתבויות שגילה הנתבע, בשקיפות מלאה ומתוך מטרה מצידו לחתור לחקר האמת. משכך, מדובר בדיון שנעשה על ידינו מעבר לצורך, היות שעסקינן בטענות שלא נטענו מלכתחילה על ידי התובעת. עם זאת, נמשיך ונציין כי עיון בקבצים שהגיש הנתבע, מעלה כי לא מדובר בהתכתבויות 'סודיות' בצורה כלשהי.
- 77. בפן הנורמטיבי, נזכיר כי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") מגדיר מהו "סוד מסחרי", כדלקמן: "'סוד מסחרי', 'סוד' - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
- 78. בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לצורך הקביעה האם מידע מסוים הוא סוד מסחרי: המידע צריך להקנות יתרון מסחרי לבעליו[92]; המידע צריך להיות סודי ולא נגיש לציבור, או שמדובר במידע שיצירתו וגיבושו כרוכים בהשקעה של זמן, ממון ומאמץ[93]; יש להביא בחשבון את החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי[94]. כן נפסק, כי אם מדובר בידע כללי ובמיומנות מקצועית שנרכשו במהלך העבודה, אינטרס הציבור מחייב כי באלה יוכל העובד להשתמש גם אצל מעסיק אחד או כעצמאי.
- 79. מנגד, שונים הם הדברים כאשר מדובר בסודות מסחריים מיוחדים האופייניים לעסק ספציפי, שהשימוש בהם על ידי העובד עשוי לגרום נזק למעסיק. לגבי אלה האחרונים, זכאי המעביד להגנה[95]. כמו כן, נקבע כי החובה לשמור על סודות עסקיים של המעסיק, לא לנצלם לצרכי העובד הוא או לצרכי זולתו ולא לגלותם, אינה מותנית בקיום הוראה מפורשת בחוזה העבודה[96]. גם בעניין צ'ק פוינט המפורסם קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי "סוד מסחרי אינו מילת קסם..."[97].
- 80. מן הכלל אל הפרט - במקרה שלפנינו, נשוב ונציין כי אין ולא הוכח מצד התובעת, כי ההתכתבויות בתוכנת הווטסאפ, שהנתבע העביר לעובד טל, כוללות מידע סודי או מסחרי שלה. יש גם לדחות את טענת עדי התובעת, שעלתה לראשונה בעדותם, כי מדובר בשמות וטלפונים 'סודיים' לכאורה של לקוחות התובעת. ראו למשל בעדות המנהל צחי: "... להגיע למנכ"ל של סולם יעקב זה לא משהו שמפורסם באינטרנט ולהגיע לבעלים של סולם יעקב או למנהל השיווק זה לא ניידים שמפורסמים באינטרנט, זה ניידים אישיים שלהם ולהגיע לניידים של אשל הירדן חברה לבנייה זה לא, דרך אגב הם חרדים, זה לא משהו שמפורסם בשום מקום"[98].
- 81. נדגיש, כי לא רק שמדובר בהרחבת חזית של ממש מצד התובעת - היות שהיא לא נטענה בצורה ברורה וחד-משמעית בתצהירו של המנהל צחי, אלא שהיא גם לא הוכחה על ידו, ולמשל באמצעות עדות אובייקטיבית, של מי מבין לקוחות התובעת. לעומת זאת, הנתבע העיד שיש "... רשימות של לקוחות עם מספרי טלפון, לחלקם גם היינו מחפשים באינטרנט, מכניסים של איזה יזם נדל"ן ומוצאים את הטלפון ומתקשרים לאו דווקא דרך אותה הטבלה"[99]. טענה זו מקובלת עלינו במלואה, והיא לא נסתרה על די התובעת.
- 82. בעניין בן ברוך נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי רשימת לקוחות יכולה לבוא בגדרו של סוד מסחרי ולהיחשב כאינטרס בר הגנה, וזאת "רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה 'מן המוכן' "[100].
- 83. בית הדין הארצי הוסיף בעניין הר זהב, שכבר צוטט דלעיל (ואף מוזכר על ידי התובעת עצמה בסיכומיה[101]), כי "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה". מכאן, שרשימת לקוחות תזכה להגנה, רק אם גלום בה יתרון, סוד מסחרי או אינטרס אחר.
- 84. נוסף לכך, בעניין הר זהב בית הדין הארצי אף קבע מספר עקרונות לצורך הכרעה אם מדובר ברשימת לקוחות הראויה להגנה. בכלל זה נקבע, כי על רשימת הלקוחות להיות סודית; כי יש לבחון אם המעסיק החדש והמעסיק הישן מתחרים על אותו פלח שוק או פועלים באותו ענף, מכיוון שאם לא קיימת תחרות בין שני המעסיקים הרי שאין כל ערך מסחרי לרשימת הלקוחות.
- 85. עוד נקבע, כי יש גם להתחשב בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות (הבחנה בין מנהל בכיר לעובד זוטר). כמו כן, יש לבחון את ענף המשק בו מתנהלים העסקים ולבצע הבחנה בין ענף שיש בו שני לקוחות בלבד לבין ענף שיש בו מאות אלפי לקוחות; ואף יש להביא בחשבון את ההשקעה ביצירת רשימת הלקוחות ואת החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי.
- 86. במקרה שלפנינו, התובעת לא עמדה בנטל זה, ולו במקצת, ואף לא אחד מהתנאים הנדרשים על ידי הפסיקה לצורך הגנה על רשימת הלקוחות הנטענת של התובעת, לא הוכח על ידי התובעת, ואנו קובעים כי לא מדובר ברשימת לקוחות שחוסה תחת הגדרת "סוד מסחרי":
- התובעת לא הגישה לתיק בית הדין רשימה מסודרת של לקוחותיה;