- התובעת הסתפקה בטיעונים כלליים ביותר, והיא כלל לא הוכיחה כי קיימת אצלה רשימת לקוחות "סודית";
- התובעת אף לא הוכיחה כי מספרי הטלפונים של לקוחות התובעת הם בגדר מידע שהוא ייחודי לה;
- התובעת גם לא הוכיחה כי מדובר במידע שלא ניתן להשיגו ממקור חיצוני אחר;
- לא הוכח על ידי התובעת כי הסודיות הנטענת של המידע הקנתה לה יתרון עסקי על פני מתחריה;
- התובעת גם לא הוכיחה כי ננקטו אמצעים סבירים לשמירת סודיותו של אותו המידע.
- 87. לאור האמור לעיל, אנו מסכמים וקובעים, כך:
בפן הדיוני, כדי לבסס את תביעתו כנגד התובעת, העובד טל כהן בכלל לא ביקש מהנתבע לשלוח לו את פרטי ההתקשרות עם לקוחות התובעת, אלא שהוא יעביר לו את הצ'אטים השונים של הנתבע בתוכנת הווטסאפ, כדי לראות איזה עסקאות ביצע העובד טל עם לקוחות התובעת. לא מדובר באקט בעייתי בצורה כלשהו, ולראיה, וכפי שכבר ציינו לעיל - התובעת ויתרה בעבר על תביעתה כנגד העובד טל;
בפן העובדתי, התובעת לא הוכיחה באופן ספציפי כי מספרי הטלפונים של לקוחות התובעת בכלל הועברו על ידי הנתבע לידי העובד טל כהן. ממילא, בהיותו עובד לשעבר בתובעת, העובד טל כהן היה מודע לפרטי ההתקשרות עם לקוחות התובעת;
בפן הנורמטיבי, לא הוכח כי מדובר ב"סוד מסחרי".
ג.5. נתון רביעי הפועל לחובת גרסת וטענות התובעת - היעדר הוכחת נזק
- 88. נסכם את הדיון בקביעה הבאה: מעבר לכלל המסקנות שאליהן הגענו עד כה, התובעת גם לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו, לגבי מעשיו הנטענים של הנתבע. כך למשל, התובעת טענה כי "לאחר גניבת המידע החלו להגיע לחברה דיווחים מלקוחות עבר ולקוחות פוטנציאליים כי קיבלו פניות מטעם טל או גורמים מטעמו, תוך שימוש במידע מדויק שאינו יכול להימצא ברשותו אלא אם נלקח ממאגרי החברה. מידע זה כלל פרטים שלא נמסרו מעולם לגורמים חיצוניים"[102]. עוד היא טענה, כי נגרם לה נזק של מיליוני שקלים[103].
- 89. גם כאן, ובדומה להתנהלותה במהלך ההליך, התובעת לא הביאה אסמכתאות או פירוט כלשהו. היא לא פירטה מיהם הלקוחות שקיבלו לכאורה פניות, מתי נערכו השיחות ועם מי, או מה נאמר בהן. טענה נוספת שלא הוכחה בהקשר זה על ידי התובעת, היתה לגבי "הפגיעה הישירה בהכנסותיה" כתוצאה ממעשי הנתבע[104]. כל זאת, משעה שלא הובא ולו נתון כספי אחד מוצק, וגם לא אסמכתאות, כגון דו"חות כספיים או חוות דעת של רואה חשבון.
- 90. כשנשאלה הבעלים דניאל בעדותה מדוע התובעת לא צירפה מסמכים שיעידו על ירידה כלשהי בהכנסותיה, לרבות חוות דעת כלכלית, היא שוב לא נתנה מענה ענייני. הבעלים דניאל הפנתה אל החשבוניות שצירפה התובעת לתצהיריה: "צירפנו עשרות חשבוניות שמסתכמות בעשרות אלפי שקלים שמעידות על הדרך שבה אספנו את המידע, אם זה השתתפות בכנסים, אם זה מתנות שחילקנו בכנסים האלה..."[105].
- 91. עם זאת, וכפי שכבר הסברנו לעיל, אין מדובר בראיה רלוונטית בצורה כלשהי, ולא ניתן להבין דבר וחצי דבר מהחשבוניות - לא לגבי הוצאותיה המדויקות של התובעת לגבי העבר, ובוודאי שלא לגבי הפסדיה העתידיים כתוצאה מהמעשים שיוחסו לנתבע[106]. לא זאת אף זאת, התובעת אף מודה בסיכומיה, כי מדובר ב"הערכה" בלבד לגבי נזקיה[107].
- 92. אומנם, התובעת טענה בסיכומיה כי יש לפצות אותה בפיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות (מדובר בהרחבת חזית, שהנתבע התנגד לה)[108], כמו גם לאור ההסכם שנחתם בין הצדדים. עם זאת, משעה שקבענו כי אין כל פגם או פסול במעשי הנתבע, אין כל מקום לפסוק פיצוי שכזה לחובתו.
ג.6. הערה נוספת טרם סיום
- 93. בסעיף 15 לכתב התביעה עתרה התובעת לסעד הבא: "לחייב את הנתבע, להשיב לתובעת את סכום העמלות ששולמו לו ביתר בסך של 38,250, וזאת לאור העובדה שהנתבע לא סגר עסקאות לבדו והתובעת באמצעות מנכ"לית חברה נדרשו לסגור את כלל העסקאות בפועל". התובעת לא פירטה סעד זה כלל במהלך ההליך, ולמעשה זנחה אותו.
ד. סוף דבר
- 94. לסיכום - לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות במלואה.
- 95. הוצאות - מהטעמים שיפורטו להלן, יש להעמיד את ההוצאות על הצד הגבוה:
- התובעת העלתה כנגד הנתבע האשמות חמורות ובוטות, הגובלות במישור הפלילי, ושלא הוכחו כלל;