פסקי דין

סעש (ת"א) 20818-06-23 רוקסן חסיד – אגודת מגן דוד אדום בישראל - חלק 10

09 נובמבר 2026
הדפסה

ליאור:             אחראית המשמרת אמרה אחרת.

חיים:              אנחנו חורגים מהפרופורציות אנחנו לא נרדוף אחריך את לא עונה.  אני צריך לרדוף אחריך? אתם מלינים על למה אתם לא משתבצת שכשאת מקבלת עבודה את לא מודיעה שאת לא באה

רוקסן:            הודעתי במייל

חיים:              תכבדו אותנו.

רוקסן:            אני מה17.9 לא מקבלת משמרות

ליאור:             באותו שבוע ב21.9 אני מציעה לך חיסונים.  הודעת לי שאת טסה בלי להודיע בכלל לא אמרת מתי את חוזרת.  קיבלתי את המייל שלך ב11.10 לא היינו במשרדים, היה חופש.

רוקסן:            אני עובדת 3 שנים אני עובדת טובה מעולם לא הברזתי על משמרת אחת שהתלוננתי מוציאים אותי מהמוקד

חיים:              היא מנהלת המשמרת.  האם את מעוניינת לעבוד במוקד?

מאיה:             פיצויים מעבר למה שהופרש לך כל חודש לא תקבלו, אנחנו תחת פיקוח של הממונה על השכר אי אפשר לתת ככה סתם

רוקסן:            אני רוצה לקבל את מה שמגיע לי

  1. בסיכום השיחה מצוין שביום 1.12.2022 נשלחה לתובעת הודעה מטעם הנתבעת שבה התבקשה התובעת להשיב אם היא מעוניינת לחזור לעבודה במוקד וכן צורפה תשובת התובעת שהיא רואה עצמה כמפוטרת ומבקשת מהנתבעת שלא לפנות אליה יותר:

"היי ליאור, בוקר טוב.  הגעתי לשיחה במטרה לתת לכם הזדמנות לחזור בכם מפיטוריי בהיריון מתקדם, ואחרי שדחקתם בי שנקיים את השיחה כדי לסדר את ההדורים.  לצערי, השיחה ממש לא עמדה בציפיות שלי.  להיפך, הבהרתם שאין לכם שום נכונות לפצות אותי על החודשים שישבתי בבית ללא שכר ועל הנזקים שנגרמו לי וייגרמו לי בעתיד כתוצאה מפיטוריי ביום 17.9.2022 בעודי בהריון מתקדם.  הטחתם בי האשמות קשות וגלגלתם את האחריות עלי.  עם כל הכבוד, אני לא רואה איך אפשר להמשיך אחרי שיחה כזאת ואין לי מילים לתאר את האכזבה שלי מהיחס של ארגון כמו מד״א לנשים בהריון.  אני מבקשת שתפסיקו לפנות אלי, גרמתם לי לפגיעה נפשית וכלכלית קשה מאוד וכל פניה מכם מציפה אותי ומגבירה את החרדות שלי.  ברוח השיחה בנינו, אשקול את צעדיי בהמשך".

  1. בסיכום השיחה שערכה הנתבעת נכתב שהנתבעת דוחה את טענת התובעת כי פוטרה, שהתובעת היא זו שבחרה שלא להגיע למשמרות ולא הייתה מעוניינת לשוב לעבודה, על אף המאמץ שנעשה למצוא לה מגוון תפקידים ושהיא תוכל לשוב ולהשתלב בעבודה בנתבעת לאחר חופשת הלידה:
  2. העובדת לא פוטרה בשום שלב, ובוודאי שאיננה מפוטרת. טענה זו נידחת, ובפרט כאשר העובדת שיבצה עצמה למשמרות לאורך התקופה (אליהן לא הגיעה מסיבותיה).
  3. הצטערנו לשמוע כי העובדת לא מעוניינת לשוב לעבודה ובפרט כשנעשה מאמץ מצד מד״א והוצעו לה מגוון תפקידים חלופיים, אף שלא הציגה אישורים המעידים על הגבלות רפואיות.
  4. בשלב זה אנו מותירים את הדלת פתוחה עבור העובדת, והיא כמובן מוזמנת להשתלב בעבודה. ככול שלא שתשתלב בעבודה לא יהיה לה אלא להלין על עצמה.
  5. מהראיות שבפנינו עולה כי הנתבעת הייתה נכונה להחזיר את התובעת לעבודה במוקד וכן להחזיר את התובעת לעבודה לאחר חופשת הלידה, אך התובעת סירבה לחזור לעבודה מבלי שתקבל פיצוי כספי על החודשיים שבהם לא שובצה.

לא הוכח שלתובעת היו תפוקות נמוכות

  1. לאחר שעיינו בחומר הראיות לא שוכנענו כי עלה בידי הנתבעת להראות שהייתה סיבה עניינית לכך שהפסיקה לשבץ את התובעת במשמרות במוקד הווידאו ולא שוכנענו כי היו לתובעת תפוקות נמוכות או שתפוקות התובעת היוו שיקול בהחלטה שלא לשבץ אותה במוקד הווידאו.
  2. הראיה היחידה שהציגה הנתבעת בהקשר זה הייתה הודעת וואטסאפ ששלחה אחראית המשמרת אתי למנהלת המוקד סיגל במהלך המשמרת האחרונה של התובעת ביום 17.9.2022 שבה כתבה אתי לסיגל שהתובעת ביצעה רק 36 שיחות: "רוקסן עשתה רק 36 שיחות 9 דקות שיחה ממוצע היא ממש לוקחת את הזמן הכל באיטיות".
  3. מהודעת וואטסאפ זו לא ניתן ללמוד על תפוקות התובעת במוקד ואף לא על תפוקת הדוגמים האחרים במוקד. הנתבעת לא הציגה כל תימוכין לגרסתה של סיגל בתצהירה כי ממוצע השיחות לעובד במוקד עמד על 50-60 שיחות.  מדובר בנתונים שאמורים להיות בידי הנתבעת ולכן חזקה שאילו היו בידה נתונים התומכים בגרסתה כי לתובעת היו תפוקות נמוכות, הייתה מציגה אותם בהליך.
  4. בחקירתה הנגדית נשאלה סיגל אם יש בידה להראות כמה שיחות עובד רגיל עושה במוקד והשיבה תשובה מתחמקת: "אני לא יודעת, זה דברים שהיה לנו, היה לי כזה, לא נוחה לי המילה, שראינו אונליין, דשברוד, יפה. כשראינו אונליין מה מו מי, אבל לא היה לי איזה משהו..." (עמ' 7 לפרוטוקול בשורות 1-3).
  5. בנוסף לכך, מעיון בהודעה ששלחה אתי לסיגל באותה משמרת עולה שמדובר בהודעה שנשלחה בשעה 20:45, בעוד שבדוח הנוכחות של התובעת מצוין שהמשמרת הסתיימה בשעה 23:00 (נספח 7 לתצהיר דורי). מכאן שלא ניתן לדעת אם הנתון של 36 שיחות בשעה 20:45 מעיד על מספר השיחות שביצעה התובעת במשמרת.  נוסיף שההתכתבות בין אתי לסיגל היא ממשמרת שהתקיימה לאחר שסיגל כבר הודיעה לליאור שלא לשבץ יותר את התובעת למשמרות במוקד, ולכן המשקל הראייתי שיש לייחס להודעה זו כדיווח אינפורמטיבי אובייקטיבי הוא נמוך.
  6. הנתבעת אף לא הציגה כל ראיה לכך שסיגל העלתה כלפי התובעת טענה כלשהי בקשר עם התפוקות הנמוכות לכאורה, וסיגל אף היא לא הצהירה ששוחחה עם התובעת בנושא זה במהלך עבודתה של התובעת במוקד.
  7. מעיון בתמלול השיחה שקיימה סיגל עם התובעת ביום 15.11.2022 עולה כי הביקורת שהפנתה סיגל לתובעת, לא כללה את נושא התפוקות ולו פעם אחת.
  8. באופן דומה גם בסיכום השיחה שקיימו דורי וליאור עם התובעת ביום 29.11.2022 לא צוין דבר על תפוקות נמוכות של התובעת, ונכתב כי ביום 10.9.2022 ביקשה סיגל שלא לשבץ את התובעת "בגלל בעיות משמעת".
  9. למעשה, דורי העיד בחקירתו הנגדית כי התובעת היא עובדת טובה: "היא עובדת טובה, היא לא עובדת שהייתי רוצה להיפטר ממנה." (עמ' 32 לפרוטוקול בשורה 15).
  10. לאחר שעיינו בהתכתבויות שצירפו הצדדים, לא מצאנו ולו הערה אחת המתייחסת למוסר העבודה של התובעת ולפיכך אנו דוחים את גרסת הנתבעת בסעיף 14 לכתב ההגנה כי תפוקות התובעת היו "נמוכות באופן משמעותי מהמצופה (עבודת המוקדנים במוקד זה הייתה מנוטרת והיה מעקב אחר מספר השיחות שביצעו ואורכן)".
  11. באופן דומה לא מצאנו כל ראיה בתמיכה לטענת סיגל שהתובעת יצרה 'דמורליזציה' בקרב העובדים, משום שגם טענה זו נטענה בעלמא ומבלי שהובאה כל ראיה או עדות בתמיכה לכך וכאמור, סיגל גם לא אמרה דבר בעניין זה לתובעת בזמן אמת.
  12. אשר למחלוקת סביב תלונת התובעת על המזגן במוקד הווידאו במשמרת האחרונה - כעולה מהודעת וואטסאפ של אתי לסיגל במשמרת של יום 17.9.2022, מתוך שלושת המזגנים שהוצבו באוהל לא פעלו שני מזגנים באותה המשמרת: "יש 3 מזגנים 1 עובד זה שמעלינו ה 2 נוספים לא מוציאים שום אוויר דלוקים אבל לא מוציאים אוויר".
  13. בעניין זה מצאנו סתירות בעדותה של סיגל, שטענה שהיו ארבעה מזגנים באוהל (עמ' 2 לפרוטוקול בשורה 27) וזאת אף שמהודעתה של אתי עולה שהיו רק שלושה. בנוסף מצאנו כי עדותה בנושא זה לא הייתה קוהרנטית, שכן מצד אחד טענה סיגל בשיחה עם התובעת כי ריחמה עליה משום שנאלצה לעבוד בחום כבד אך מנגד העידה שהיה קר במוקד ושהיא עצמה לבשה פליז: "אני לבשתי פליז כי לי היה קר במזגנים האלה, באוגוסט ובספטמבר, כן." (עמ' 3 לפרוטוקול בשורה 23).

לא הוכח שהתובעת סירבה למשימות אחרות בחוסר תום לב

  1. על פי גרסת הנתבעת, היא הציעה לה מספר חלופות תעסוקה שהתובעת סירבה להן ללא הצדקה ובחוסר תום לב (עמ' 48.1 לכתב ההגנה).
  2. דורי העיד בחקירתו הנגדית שהתובעת לא רצתה לעבוד בעבודות שהוצעו לה (עמ' 22 לפרוטוקול בשורה 34). עוד העיד: "אז אני אומר לך שאנחנו הצענו לה אינסוף עבודה והיה לה כמעט אינסוף עבודה, אבל היא בחרה שלא להגיע" (עמ' 23 לפרוטוקול 3-4).
  3. כאשר תיאר דורי את גישת התובעת ביחס לאפשרויות שהוצעו לה העיד: "היא רוצה לעשות את המינימום על מנת לקבל את המקסימום" (עמ' 32 לפרוטוקול בשורה 26). בהמשך העיד כי התובעת לא רצתה לקבל אף אפשרות שניתנה לה: "היא לא השתבצה כי היא לא רצתה להשתבץ היא לא רצתה להשתבץ בשום אופציה שנתנו לה" (עמ' 19 לפרוטוקול בשורות 17-19).
  4. עוד העיד שהתובעת לקחה את ההיריון והפכה אותו למקצוע: "הגברת הזאת, הגברת הזאת לקחה את ההיריון שלה, והפכה את זה למקצוע, והפכה את הרצון הזה, סליחה, לא, באמת אני מתכוון לזה. אבל הפכה את העניין הזה לקבל כסף עבור לא לעבוד." (עמ' 27 לפרוטוקול בשורות 31-34).
  5. כפי שיובהר להלן, לאחר שעיינו במכלול הראיות הגענו לכלל מסקנה כי הגרסה שהציגה הנתבעת בכתב ההגנה ובעדותו של דורי בעניין החלופות שהוצעו לתובעת לכאורה, אינה נתמכת בראיות.

הנתבעת דרשה התחייבות של חצי שנה כתנאי לצאת לקורס מדריכים

  1. הנתבעת טענה כי הוצע לתובעת לצאת לקורס מדריכים וכי התובעת סירבה לכך בחוסר תום לב.
  2. כעולה מהראיות בתיק, הנתבעת כלל לא הציעה לתובעת לצאת לקורס מדריכים, אלא הייתה זו התובעת שיזמה בעצמה פניה לליאור בעניין קורס מדריכים עליו שמעה מעובדת אחרת והתעניינה באפשרות לצאת אליו, וזאת במועד שבו עבדה באופן סדיר במוקד הווידאו.
  3. מההתכתבות שבין התובעת לליאור עולה כי התובעת פנתה לליאור מיוזמתה ביום 8.9.2022 בבקשה לצאת לקורס מדריכים לאחר שהתובעת שמעה מעובדת אחרת שנפתח קורס מדריכים: "עכשיו רואן אמרה לי שיש קורס מדריכים שנפתח בפת בשני! אני יכולה להצטרף אליו." (תמליל ההתכתבות שצורף לתצהיר דורי בעמ' 65).
  4. כפי שהעידה התובעת בחקירתה הנגדית והדבר לא נסתר, ערב פתיחת הקורס דרשה ממנה הנתבעת לחתום על התחייבות לעבודה בתפקיד מדריכה במשך חצי שנה ממועד תום הקורס. התובעת אשר הייתה במועד זה כבר בחודש השביעי להיריון העידה כי לא הייתה ערוכה להתחייבות שכזו (עמ' 2-3 לפרוטוקול).  התובעת העידה: "נדרשתי להתחייב לתפקיד של חצי שנה, כן".
  5. בנוסף העידה התובעת כי כאשר דיברה עם ליאור על הקורס שבוע קודם לפתיחת הקורס, ליאור לא אמרה לה דבר על ההתחייבות הנדרשת לחצי שנה (עמ' 3 לפרוטוקול בשורות 1-4): "אני דיברתי עם ליאור על הקורס מדריכים שבוע לפני שהוא נפתח, אני חושבת שמן הראוי שהיא הייתה מודיעה לי על ההתחייבות הזאת ביום שדיברתי איתה על הקורס, זה לא צורה יום לפני פתאום להנחית עליי דבר כזה שאני צריכה להתחייב, אני כולה רציתי לעשות שעות בשביל לקבל משכורת."
  6. התובעת כתבה לליאור ביום 11.9.2022, שיתפה אותה בקושי להתחייב לחצי שנה בשלב זה של ההיריון וביקשה להישאר במוקד: "שאלה קטנה, פתאום חשבתי התחייבות לחצי שנה, אך זה הולך להתכנס עם החופשת לידה וכו'? לא באמת יודעת מתי אחזור." ובהמשך כתבה: "חשבתי על זה הרבה ודיברתי גם עם בעלי ואני לא מרגישה בנוח להתחייב כרגע לשום דבר אחרי הלידה. לא יודעת מה יהיה ואיך יהיה ואני מעדיפה להשאיר בפני את כל האופציות פתוחות.  אם זה בעייתי אני לגמרי אבין ואמשיך פשוט את דרכי בדגימות עד הלידה." (עמ' 65 לתמליל ההתכתבות שצורף לתצהירו של דורי).
  7. כאשר נשאל דורי בחקירתו הנגדית מדוע אינו מקבל את סירוב התובעת להתחייב לחצי שנה כשהיא בחודש שביעי להריונה השיב: "היא כנראה מקבלת ייעוץ, ואז היא אומרת, לא, אני לא מעוניינת, אני לא מגיעה, אני לא מעוניינת לחתום על חצי שנה התחייבות לעבודה עבור קורס מדריכים, בסדר. אז אם את לא מעוניינת להתחייבות לחצי שני, איזו מחויבות בכלל יש לך לארגון? לחצי שנה את לא מחויבת.  את הולכת תכף כנראה ללדת, בעזרת השם, אוקיי? ואת אומרת אני לא מוכנה להתחייב, אז על מה אנחנו מדברים? ואני שמח שאת לא עוצרת אותי." (עמ' 20 לפרוטוקול בשורות 6-11).
  8. בחקירתו הנגדית התייחס דורי באותה נימה ביקורתית גם לבקשת התובעת לדחות את קליטתה במערך נהגי האמבולנס נוכח ההיריון: "ואז היא מקבלת אפשרות לנהיגה והיא לא רוצה. והיא מקבלת אפשרות להדרכה והיא לא רוצה." (עמ' 19 לפרוטוקול בשורות 40-41).
  9. כאשר נשאל דורי אם ידע שהתובעת מבקשת משמרות במוקד הווידאו ולא משבצים אותה, השיב בשלילה (עמ' 24 לפרוטוקול בשורה 26).
  10. מהראיות והעדויות עולה שהנתבעת לא גילתה הבנה למצבה של התובעת, שהייתה בחודש השביעי להריונה או לקשר שבין סירובה להתחייב לעבודה של חצי שנה בתפקיד הדרכה בסמוך ללידת בנה הראשון. הנתבעת לא הציגה ראיות בתמיכה לטענתה שהתובעת שיבצה עצמה למשמרות אליהן לא הגיעה משום שלא רצתה, לא הציגה את השיבוצים שהגישה התובעת למשמרות במהלך התקופה, וכאמור לעיל, נמנעה מלזמן לעדות את ליאור שהייתה אחראית על השיבוצים של התובעת.

הנתבעת דחתה את בקשת התובעת לעבוד כמדריכת דפיברילטור

  1. הנתבעת טענה כי התובעת, שעברה הכשרה ייעודית קצרה על דפיברילטור ביום 12.7.2022, דחתה ללא סיבה את ההצעה לשמש כמדריכת דפיברילטור. נציין כי גם כאן, ההכשרה הייעודית היומית שעברה התובעת לא נעשתה כניסיון להציע לתובעת משרה חלופית, שכן מדובר בהכשרה שעברה התובעת עוד בטרם עברה למוקד וכעולה מהראיות, הנתבעת היא זו שהחליטה לא לשבץ את התובעת.
  2. הנתבעת טענה בעניין זה בסעיף 13 לכתב ההגנה כי: "התובעת מטעמיה נמנעה מלפנות ולהשתבץ למשמרות כמדריכת דפיברילטור, ולמעשה לא ביצעה ולו משמרת אחת בהדרכת דפיברילטור". בהמשך טענה הנתבעת בסעיף 44.4 לכתב ההגנה בעניין העבודה כמדריכת דפיברילטור: "העובדה שהתובעת בחרה שלא לפרט כלל כי הוכשרה כמדריכת דפיברילטור וניתנה לה אפשרות להשתבץ כמדריכת דפיברילטור - שתי אפשרויות שהתובעת סיכלה ודחתה ללא כל סיבה מוצדקת, מעידה על חוסר תום ליבה של התובעת".
  3. כפי שיובהר להלן, מהראיות בתיק עולה כי התובעת הייתה זו שפנתה פעמיים לנתבעת בבקשה לשבצה לתפקיד זה, אך לא שובצה.
  4. כך עולה כי ביום 21.7.2022 פנתה התובעת בכתב לאחראי בדפיברילטורים בשם הראל וביקשה להירשם להדרכות: "מתי זה מתחיל, איך אני נרשמת להדרכות והכל.. עשיתי את ההשתלמות ומאז לא שמעתי מאף אחד לגבי זה." הראל השיב לה: "אני עכשיו עובד על השיבוצים של זה לחודש אוגוסט." (נספח 13 לתצהיר התובעת).
  5. לאחר שלא קיבלה תשובה מהראל פנתה התובעת פעם נוספת בכדי לנסות ולקבל שיבוץ כמדריכת דפיברילטור. פנייה זו הייתה ביום 1.9.2022 ובפעם זו פנתה התובעת לאחראי אחר בשם איתי, שהשיב לה ביום 8.9.2022 כי שיבוצה לתפקיד הוא 'פחות רלוונטי': "הי רוקסן בדקתי מול המרחב והבנתי שאת מיועדת להרחבת תפקיד לנהיגה כך שפחות רלוונטי אצלנו בהצלחה גדולה." (נספח 14 לתצהיר התובעת).
  6. נבהיר כי פניות התובעת להשתבץ כמדריכת דפיברילטור נעשו בתקופה שבה עבדה במוקד, ומכאן שגרסת הנתבעת שמדובר היה בהצעת עבודה חלופית נסתרת בראיות. מהראיות עולה כי אין ממש בטענת הנתבעת שהתובעת סיכלה את האפשרות להשתבץ כמדריכת דפיברילטור והראיות מלמדות כי הייתה זו הנתבעת שדחתה אפשרות זו.
  7. טרם סיום נציין כי אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת בסעיף 16 לכתב ההגנה כי שיבוץ התובעת במשמרות במוקד הווידאו לא היה "העבודה הרגילה" של התובעת, ויש לראות בכך ניסיון קצר מועד שלא צלח. טענה זו אינה מתיישבת עם סעיף 8 לכתב ההגנה, ממנו עולה שהתובעת גויסה לעבודה במערך הקורונה שכלל דיגומים, חיסונים ותפעול מוקדים.  משכך בדיקות קורונה במוקד הווידאו היה חלק מהעבודה במערך הקורונה אליו גויסה התובעת כשנתיים קודם לכן.
  8. באופן דומה אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת בסעיף 8.3 לסיכומים לפיה בתקופה שבה עבדה התובעת במשמרות במוקד הווידאו היא ביצעה משמרות במקומות אחרים, ומדובר בגרסה חדשה העומדת בסתירה הן לגרסת התובעת והן לגרסת הנתבעת בכתב ההגנה ובתצהיריה.
  9. למעלה מהדרוש נעיר כי הגם שבדוחות הנוכחות של התובעת מצוינים קודים של אתרים שונים שבהם בוצעו לכאורה משמרות הדיגומים בתקופה הרלוונטית, דורי אישר בחקירתו הנגדית שאין משמעות לקודים הרשומים בדוחות וכי הללו יכולים לנבוע מטעות הקלדה של העובדת שהקלידה את השעות: "אם היא הדפיסה קוד לא נכון או אתר לא נכון, קשה מאוד בסוף לזהות את זה. זה לא נעשה משום באמת איזהו עניין." (עמ' 34 לפרוטוקול בשורות 32-33).  נוסיף כי על פי עדותה הקוהרנטית של התובעת אשר לא נסתרה, מעת שעברה למוקד הווידאו היא ביצעה משמרות רק במוקד: "לא זכור לי שעבדתי גם בתור דוגמת קורונה.  שהוא לא בווידאו במהלך העבודה שלי בממל"ם, לא זכור לי דבר כזה." (עמ' 18 לפרוטוקול בשורות 3-4).
  10. משכך, נדחית גרסתה המאוחרת של הנתבעת כי התובעת ביצעה משימות דיגום במקומות שונים בתקופת עבודתה במוקד הווידאו. בנוסף נדחית גרסת הנתבעת כי התובעת סירבה בחוסר תום לב למשימות חלופיות שהוצעו לה.

התנהלות הנתבעת לאחר הלידה אינה מעידה על המשך יחסי עבודה

  1. הנתבעת טענה כי התובעת לא פוטרה וכי יחסי העבודה נמשכו בין הצדדים לאורך כל חופשת הלידה ואף לאחריה.
  2. בתמיכה לכך צירפה הנתבעת דיווח של התובעת למד"א ביום 14.12.2022 על לידת בנה וטופס 'תוספת חדשה למשפחה' המזכה במתנה, ואת חתימתה של התובעת כשבועיים לאחר מכן על נספח המאריך את העסקתה בנתבעת עד ליום 7.9.2023.
  3. בהתייחס לטופס 'תוספת חדשה למשפחה' שמזכה במתנה נציין כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שנמסר לתובעת שי לידה אשר נמסר לכל יולדת, באופן שעולה בקנה אחד עם גרסת התובעת כי לא קיבלה שי שכזה. דורי הודה בחקירתו הנגדית כי בניגוד לגרסת הנתבעת בעניין זה, התובעת לא קיבלה מתנה לכבוד הלידה מהנתבעת: "את המתנה היא לא קיבלה.  מתנה זה, יש לנו תקלה עם העניין הזה." (עמ' 34 לפרוטוקול בשורות 1-3).
  4. התובעת טענה כי המסמכים עליהם חתמה אינם מלמדים על המשך יחסי עבודה וכי חתמה עליהם כדי לקבל דמי לידה. לטענת התובעת, הנתבעת מנסה להיאחז בחתימותיה כדי להצביע על כך שיחסי העבודה נמשכו אך מדובר בניסיון לייצר מראית עין של יחסי עבודה שכן התובעת הודיעה כי היא רואה עצמה כמפוטרת עוד קודם למועד שבו יצאה לחופשת לידה.
  5. מעיון בנספח עליו הוחתמה התובעת עולה כי מדובר בנספח להארכת תקופת עבודה לתשעה חודשים מחודש ינואר 2023 ועד לחודש יולי 2023, באופן שאינו מתיישב עם גרסת הנתבעת כי התובעת הועסקה בחוזה רבעוני. הנתבעת גם לא הסבירה באיזה תפקיד הוגדרה התובעת כ'עובדת' במהלך תקופה זו.
  6. בנסיבות אלה לא מצאנו כי יש לראות בחתימות של התובעת על מסמכים שנשלחו אליה כדי ללמד על כך שיחסי העבודה נמשכו או לסתור את גרסתה העקבית והקוהרנטית כי הבהירה לנתבעת שהיא רואה עצמה כמפוטרת לאור סירוב הנתבעת לשלם על החודשיים בהם לא שובצה במשמרות.
  7. עיון בדוח תקופות העיסוק שצירפה התובעת מלמד כי מד"א דיווחה על התובעת כעובדת עד למועד יציאתה לחופשת לידה בחודש דצמבר 2022 וזאת על אף שגמר החשבון נערך בחודש נובמבר 2023 (נספח 17 לתצהיר התובעת).
  8. מהראיות עולה כי הנתבעת החליטה באופן חד צדדי להמשיך ולהוציא לתובעת תלושי שכר במהלך חופשת הלידה וכן לבצע הפקדות לפנסיה בתקופה זו אך לא מצאנו תימוכין לכך שיחסי העבודה נמשכו בפועל. לפיכך מצאנו לקבל את גרסת התובעת כי בפועל יחסי העבודה הסתיימו במועד שבו הודיעה התובעת כי היא רואה עצמה כמפוטרת ואין בידנו לקבל את גרסת הנתבעת כי יחסי העבודה בין הצדדים נמשכו לאורך חופשת הלידה ולאחריה.

התובעת התפטרה בדין מפוטרת

  1. על מנת לסווג את האופן שבו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים כפיטורים או התפטרות, עלינו להכריע בשאלה האם סירוב התובעת לחזור לעבודה במוקד הווידאו עולה כדי התפטרות, או שמא מדובר בפיטורים כטענת התובעת.
  2. לאחר שבחנו את מלוא התשתית הראייתית ואת השתלשלות העניינים אשר פורטה בהרחבה לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי לאחר שהתובעת לא שובצה למשמרות במוקד הווידאו במשך חודשיים, הציעה לה הנתבעת לתובעת לחזור למשמרות במוקד ביום 15.11.2022.
  3. התובעת סירבה לכך, ומשכך לא ניתן לקבוע כקביעה משפטית שהנתבעת פיטרה את התובעת. התובעת אף העידה שסירבה לחזור למוקד הווידאו בטרם ישלמו לה את השכר בגין החודשיים שבהם לא שובצה ובעקבות הסירוב הבינה שהיא מפוטרת: "נכון, אני רציתי שישלמו לי את השכר, שגרמו להפסד שלו ובעקבות זה שהם לא הסכימו, אז הבנתי שזה פיטורים..." (עמ' 10 לפרוטוקול בשורות 1-2).
  4. בהתאם להלכה הפסוקה, עובד אינו יכול באופן חד-צדדי להפוך את התנהגות המעסיק לפיטורים באמצעות הצהרתו על כך (דיון (ארצי) לב/3-58 רשות השידור - מאיר אשל פד"ע ד (1) 298 (1973)). עוד נפסק כי גם אם המעסיק לא פיטר את העובד הוא רשאי להתפטר ובנסיבות המתאימות ייראה הדבר כהתפטרות בדין מפוטר (דב"ע (ארצי) ל/3-18 נח בנצילוביץ - "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ (פד"ע ב 41 (1970)).  מכאן, שעובד שהוא צד ליחסי עבודה אינו יכול לכפות כוונה של פיטורים על המעסיק אם לא הייתה למעסיק כוונה כזו מלכתחילה.
  5. אין בידנו לקבל את טענת התובעת כי 'הבינה' שהנתבעת פיטרה אותה לאחר שסירבה לשלם לה שכר בגין החודשיים שבהם לא שובצה למשמרות שעה שהתובעת הייתה זו שדחתה את ההצעה לחזור לעבודה. לא מצאנו שעלה בידי התובעת להצביע על מעשה ברור וחד משמעי מצד הנתבעת אשר מבטא כוונה לפטרה או להביא את יחסי העבודה לקיצם.
  6. עם זאת, מצאנו כי הפסקת שיבוץ התובעת במוקד הווידאו פגעה באופן מוחשי בתובעת במהלך ההיריון ובשכרה. החלטת הנתבעת להחזיר את התובעת למשמרות במוקד הווידאו בחלוף חודשיים, שבוע לפני הלידה ותוך הצבתה בפני עובדה מוגמרת שעליה לוותר על שכר חודשיים עולה כדי הרעת תנאים משום שהיא נדרשה לוותר על זכויותיה הכלכליות בתקופה רגישה זו.
  7. הקביעה אם יחסי עבודה הסתיימו בפיטורים או בהתפטרות היא קביעה משפטית הנגזרת ממכלול העובדות. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, טענת עובד כי פוטר אינה מחייבת את בית הדין לקבל את הסיווג המשפטי שהציע מי מהצדדים ומשכך בסמכות בית הדין לקבוע כי עובד התפטר ולאחר מכן לבחון אם ההתפטרות דינה כפיטורים (ע"ע (ארצי) 24649-10-14 לירן לחיאני - פיינסטון בע"מ (10.1.2016) (ע"ע (ארצי) 584/08 פלונית - אלמונית (29.6.2011).
  8. על יסוד מכלול הראיות שבתיק אנו קובעים כי יש לראות בנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים כהתפטרות של התובעת בדין מפוטרת לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 וכי יש לראות במועד שבו סירבה להצעת סיגל ביום 15.11.2022 לחזור לעבודה כמועד סיום יחסי העבודה.

איסור הפגיעה בהיקף העבודה וההכנסה בחוק עבודת נשים

  1. סעיף 9 א' לחוק עבודת נשים שכותרתו 'איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה' קובע: "לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה."
  2. בדברי ההסבר של הצעת החוק מוסבר כי סעיף 9 א' נועד למנוע את המחלוקת בשאלה האם פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת בהיריון הוא פיטורים (הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (איסור פגיעה בהיקף משרה), התשנ"ז - 1997,346 (27.5.1997):

"חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן - החוק), אוסר, בסעיף 9 (א) על מעביד לפטר עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא אם כן נתן שר העבודה והרווחה היתר לכך.  ההיתר האמור לא יינתן אם הפיטורים הם, לדעת השר, בקשר להריון. 

עמוד הקודם1...910
111213עמוד הבא
Skip to content