מאידך גיסא, עומדות לעובד הזכות לכבוד והזכות לפרטיות במקום העבודה. לאור זאת קמה זכותו של העובד לפרטיות בעבודה, אף בשימוש שהוא עושה בטכנולוגיות המחשב שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים,
--- סוף עמוד 24 ---
וזכותו לפרטיות ולהגנה מפני מעקב המעסיק בעבודה בנוגע לשימוש האישי שעושה העובד במחשב ובטכנולוגיות במסגרתו. הכל בכפוף למדיניות האסור והמותר בהקשר זה במקום העבודה.
פרק שלישי: העקרונות המנחים והתנאים המוקדמים למעקב אחר השימוש במחשב בעבודה
מבוא
17.לאור זכויותיהם של המעסיק ועובדיו, והאיזונים ביניהן, נעמוד להלן על אבני הדרך המחייבות ביחסים ביניהם, בנוגע למעקב שמקיים המעסיק אחר תכתובת אי-מייל של העובד במחשב שהועמד לרשותו, ולחדירת המעסיק לאותה תכתובת, על מכלול גווניה. נוכח אופיין התקדימי של הסוגיות מושא דיוננו וחשיבותן, נסתייע במשפט ההשוואתי שהוא לנו "חבר בעל ניסיון" "בהדרכתו של הפרשן באשר לפוטנציאל הנורמטיבי הטמון בשיטת המשפט" ו"בהרחבת האופק ושדה הראיה הפרשני"[77].
במסגרת זו, ניתן דעתנו לcode of practice - שקבע ארגון העבודה הבינלאומי International Labour Organization (להלן: הקוד של ILO) ולהנחיותיו של ה-working party[78] שהוקם מכוח דירקטיבה EC/95/461, אשר עקרונותיה של דירקטיבה אף עמדו ביסוד התיקון לדרישת ההסכמה מדעת במפורש או מכללא, בחוק הגנת הפרטיות בישראל.
בנוסף, ניתן דעתנו לדירקטיבות האיחוד האירופי בהן נקבעו הסדרים נורמטיביים בנוגע לזכויות ולחובות של המשתמשים בטכנולוגיות מידע
--- סוף עמוד 25 ---
במקום העבודה, ולהנחות היסוד שבהן בנוגע לחדירה למידע פרטי והגנה על פרטיות העובד. הנחות אלה שבדירקטיבות, הולמות את הדין בישראל, המכיר בזכות החוקתית והחוקית לפרטיות ובהגנה עליה במקום העבודה.
בהתייחס להתפתחויות באיחוד האירופי בנוגע להגנה על פרטיות בתקשורת אלקטרונית, חשובה לענייננו דירקטיבהDirective 2009/136/EC המתקנת בעיקר שתי דירקטיבות שקדמו לה[79]. דירקטיבה זו נכנסה לתוקף ביום 19.12.2009 ועל המדינות החברות באיחוד ליישמה עד ליום 25.5.2011. המטרה שביסוד דירקטיבה 2009/136/EC הינה הבטחת סף שוויוני בחקיקת המדינות החברות באיחוד, ביחס להגנה על הזכויות והחרויות הבסיסיות, ובמיוחד הגנה על הזכות לפרטיות ולסודיות בנוגע לעיבוד מידע אישי בתחום התקשורת האלקטרונית[80]. עקרונות הדירקטיבה בדבר הגנה על פרטיות המשתמשים בשירותי התקשורת האלקטרונית, מתיישבים עם העקרונות הבסיסיים בהנחיות ה- working party באשר להגנה על פרטיות העובדים במקום העבודה, השימוש בטכנולוגיות אלה והמעקב על העובדים באמצעותן במקום העבודה[81] . בהסדרים אלה, יש כדי להוות מקור נורמטיבי להקיש ממנו לסוגיות מושא דיוננו ולפרשנות החקיקה הרלבנטית[82].