לכל אלה ניתן להוסיף את העובדה, כי עותק זהה בתוכנו למסמך ת/272, נתפס בחיפוש במשרדיו של נאשם 1 בשד' יהודית בתל אביב, וסומן ת/623. כמו כן, הוגש מסמך זהה על ידי הנאשמים 1 ו-2, בבקשה על דרך המרצה שהוגשה על ידם לבית משפט השלום ברחובות (ת/431).
על יסוד כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי המסמך ת/272, לרבות מכתב הלוואי המצורף אליו, הוכנו על ידי הנאשמים 1 ו-2 והועברו אל בנק הפועלים, אשר שימש כבנק המלווה, בצירוף לבקשה להלוואה בערבות מדינה, היינו: דוח ביצוע מס' 12. על בסיס מסמך זה, אושר דוח הביצוע על ידי מהנדס הבנק, מר רפי שקל.
אינני רואה ממש בטענתו של נאשם 1, לפיה מדובר בקובץ של דפים שאינם מהווים שלמות אחת, ואשר נאספו על ידי גורמי החקירה במטרה ליצור ראיה מפלילה נגד הנאשמים. טענה מרחיקת לכת זו אינה מעוגנת בראיות שהוצגו בפניי, ומוטב היה לה אילולא הועלתה על ידי נאשם 1 בסיכומיו.
דוחות הביצוע שהוגשו למרכז ההשקעות
- אחת מטענות המרמה הנטענות נגד הנאשמים בהקשר למפעל דימונה טכסטיל, הינה כי עבודות רבות אשר בוצעו על ידי עובדי המפעל, יוחסו לקבלן, חברת GWS. על פי הטענה, מומנו העבודות שבוצעו על ידי עובדי המפעל בדרך של תשלום שכר עבודה רגיל, והנאשמים לא היו רשאים לייחס עבודות אלה לקבלן חיצוני המפיק חשבונית, ולהגיש דוח ביצוע על סמך אותה חשבונית.
בחנתי את הראיות בהקשר זה, והגעתי למסקנה כי עלה בידי התביעה להוכיח את טענתה, לפיה חלק נכבד מעבודות התחזוקה והשיפוץ שבוצעו במפעל דימונה טכסטיל, נעשו על ידי עובדי המפעל, ולפיכך לא היו רשאים הנאשמים להפיק חשבוניות ולהגישן כהשקעה שבוצעה במפעל, בגינן הם מבקשים לקבל מענקים או הלוואות בערבות מדינה.
מן הראוי לחזור ולהזכיר כי חברת GWS אינה חברה זרה לנאשמים 1 ו-2, ולמעשה, היא נוהלה על ידם והם אשר שלטו בכל מהלכיה, וברצותם היתה החברה מנפיקה חשבוניות, בהתאם לצרכיהם של הנאשמים.
על ביצוע עבודות על ידי עובדי המפעל, ניתן ללמוד מעדויות רבות שהוצגו בפני בית המשפט, ובכלל זה עדותו של יוסף פודים, מנהל התחזוקה של מפעל דימונה טכסטיל, ומשה קורן, היועץ הטכני של המפעל. יוסף פודים, העיד (בעמ' 2574, ש' 21-22): "השינויים בפועל בוצעו רובם על ידי עובדי המפעל ומקצתם, לא יודע בדיוק להגיד את הערך הכספי, על ידי קבלני חוץ". מר פודים ציין את המובן מאליו, כי העבודות בוצעו על ידי עובדים שכירים במפעל, שבסוף החודש קיבלו את משכורתם באמצעות תלוש משכורת. לדברי פודים, עבודות החשמל בוצעו, רובן ככולן, על ידי אנשי המפעל, מבלי שהיה צורך להיעזר בגוף חיצוני, וכן הדבר לגבי הנחת צנרת האוויר הדחוס במפעל.