סכום המקדמה הראשון בסך 894,851$ עבר מחשבון דורנייר D לחשבון דורנייר B וסכום דומה (893,425$) עבר מחשבון דורנייר לחשבון יהושע גוטליב בשוויץ. גם סכום המקדמה השני על סך 296,200$ עבר ביום 15.11.95 (בניכוי עמלה) לחשבון יהושע גוטליב בשוויץ.
בפירוט תנועות הכסף, בעמ' 291 לסיכומי התביעה, ניתן לראות כיצד הועברו סכומי המקדמה הנ"ל לחשבונות שונים שהיו בשליטתם של נאשמים 1 ו-2.
יצויין, כי סכום המקדמה בסך 56,190 מ"ג נותר ברשות חב' דורנייר ולא הועבר לחשבונותיו של יהושע גוטליב ולא הגיע בחזרה אל הנאשמים.
על יסוד האמור לעיל, ניתן לקבוע, גם במקרה זה, כי מדובר בתוכנית שגובשה עם חב' דורנייר, לפיה יופקו אישורי הזמנה וחשבוניות כפולות כאשר במסמכים בהם מופיעים הסכומים הגבוהים יותר יעשה שימוש, בהתאם לאותו מתווה, לצורך קבלת מענקים והלוואות בערבות מדינה, בהיקף גבוה ממה שהיו הנאשמים זכאים לו. לאור האמור, הנני קובע כי הדיווח שהופיע במסגרת הבקשה להלוואה מס' 14, אודות עלות הזמנת הציוד מחב' דורנייר במסגרת העסקה השלישית, היה כוזב.
מן הראוי להדרש, בהקשר זה, לעובדה כי חב' דורנייר הגישה מסמך כוזב בנוגע לעלות המכונות שסופקו על ידה, על מנת לזכות במלוא הסכום המופיע במכתב האשראי. נאשם 1 טען בסיכומיו, כי הדבר מלמד על מנהגה של חב' דורנייר לעשות שימוש במסמכים כוזבים, ומכאן ניתן ללמוד, לשיטתו, כי יתר המסמכים הכוזבים, הנוגעים לכל העסקאות עם חב' דימונה טכסטיל, הוכנו לשימושה ולצרכיה של חב' דורנייר, ולא לבקשתם של הנאשמים. אנשי חב' דורנייר הודו בעדותם, כי אכן עשו שימוש במסמך כוזב בהקשר לעסקה השלישית וקיבלו את מלוא הסכום המופיע במכתב האשראי. זאת, על מנת להציל את השקעתם, לנוכח העובדה כי חב' דימונה טכסטיל נקלעה לפירוק. הסבר זה מקובל עליי ואיני רואה להסיק מהעובדה כי נעשה שימוש במסמך כוזב, לגבי יתר העסקאות שנעשו בין חב' דימונה טכסטיל לחב' דורנייר. שוכנעתי כי בכל העסקאות האחרות, נעשתה מערכת חשבונאות כפולה, על מנת לאפשר החזרת כספים לידי הנאשמים, ולא מצאתי כי הדבר תרם או שרת את עניינה של חב' דורנייר. לנאשם 1, בסיכומיו הנרחבים, לא היה כל הסבר של ממש על שום מה תרצה חב' דורנייר להפיק מסמכים בסכומים שונים, שיש ביניהם הפרשים ניכרים לגבי אותן מכונות, ומה התועלת שעשויה חב' דורנייר להפיק מכך. המסקנה היחידה שניתן להסיק, על סמך החומר הראייתי, הינה כי מערכת החשבונאות הכפולה נעשתה, כאמור, על מנת לאפשר הוצאתה לפועל של התוכנית אשר נרקמה בין הנאשמים 1 ו-2 לנציגי חברת דוריינר.