כבר ציינתי, בהקשר לחשבון חלקי מס' 1, כי אינני רואה להסתמך עליו ולראות בכך משום הודאה מצד הנאשמים בדבר ניפוח המחירים.
כאמור, אינני נזקק למסמך זה על מנת לקבוע כי דוחות הביצוע והחשבוניות שצורפו אליהם הינם כוזבים ואינם משקפים את העבודה שבוצעה ואת העלויות שהוצאו בפועל.
עוד טוענת התביעה בהקשר לדוחות ביצוע 6-9, כי העלויות האמיתיות מופיעות בכרטסת חברת GWS, ת/329, וממנה עולה כי בתקופה הרלוונטית היו הוצאות חברת GWS בפרוייקט שטראוס 1,922,442 ₪ ואילו ההכנסות מתשלומי מרכז ההשקעות מגיעות לסך של 7,500,000 ₪. לפיכך, התביעה טוענת שסך ההוצאות (שחלקם לא שולם בפועל), נופח עד כמעט פי ארבעה.
התביעה טוענת, כי כרטסת חברת GWS הינה קבילה שכן הכרטסת לשנת 1995 נתפסה במחשב דירתה של מנהלת החשבונות איריס כהן, כאשר החדירה למחשב נעשתה כדין, וגם אם ניתן להצביע על פגמים מסוימים בהליך התפיסה, הרי שאין בהם כדי להביא לפסילת הכרטסת כראיה קבילה.
מנגד, טוען נאשם 1 בסיכומיו, כי הכרטסת שהופקה ממחשב שנתפס בביתה של איריס כהן, אינה בגדר ראיה קבילה, מאחר שתפיסת המחשב והפקת החומר מתוכו לא נעשו כדין.
לאחר שבחנתי את טיעוני התביעה וההגנה, הגעתי למסקנה, כי כרטסת זו הינה קבילה כראיה לתוכנה, ואיני סבור כי הליקויים בתפיסת המחשב ובהפקת החומר מתוכו, צריכים להוביל לפסילתה של הראיה או לפגיעה במשקלה, עד כדי התעלמות ממנה. עם זאת, ראוי להדגיש כי הממצאים העובדתיים נקבעו על ידי יסוד מכלול הראיות שהוצגו בפניי, מבלי שהסתמכתי על כרטסת חברת GWS, שכן גם בלא הנתונים המופיעים בכרטסת, ניתן היה להגיע לאותם ממצאים עובדתיים.
דוחות ביצוע 10-14
דוחות ביצוע 10-14 מתייחסים לתקופה מיום 12.10.95 ועד ליום 2.8.96.
התביעה מציינת בסיכומיה כי אין צורך לדון בכל דוח ודוח בנפרד, מאחר שהראיות משותפות למרבית הדוחות. אשר לדוח ביצוע מספר 10, הרי שהוא יוחד להוצאות "על חשבון עבודות בנייה בכרמיאל" והוא נסמך על חשבונית של חברת אפיקי נחל (נאשמת 5) על סך 3,050,000 ₪.
סך ההשקעות המצטבר בפרוייקט שטראוס עד למועד הדוח מגיע לכדי 10,940,098 ₪. התביעה מציינת כי יומיים לאחר הגשת דוח ביצוע מספר 10 שלחה חברת מון פארק לחב' שטראוס חשבון חלקי מספר 6 (ת/192) ובו טענה להשקעה מצטברת בסך 3,556,110.81 ₪ (לא כולל מע"מ) "סכום בשיעור שליש מסכום ההשקעה עליו דיווחה בדוחות הביצוע 1-10", לשון התביעה.