המפקח מטעם חב' שטראוס, המהנדס דן ארז, בחן את החשבון החלקי ומצא לנכון לאשר סכום של 2,509,700 ₪ בלבד. ובמכתבו, ת/265, מיום 21.3.96, המופנה לחברת מון פארק הוא מציין כי מכלול העבודות שבוצעו עד לסוף פברואר 1996 עומד על סך 3,523,944 ₪ (לא כולל התייקרויות ומע"מ).
חשבון חלקי מספר 6 היה האחרון אשר הוגש ע"י חברת מון פארק לחב' שטראוס, וממועד זה ואילך סירבה חב' מון פארק להגיש חשבונות חלקיים בטענה, כי אלה אינם נבחנים באורח אובייקטיבי ע"י המהנדס דן ארז. לפיכך, ערך דן ארז בעצמו את החשבונות, על מנת שחב' שטראוס תוכל להמצא בתמונת העלויות, מהן ייגזר בסופו של דבר שכר הדירה.
בדוח ביצוע מספר 14 מיום 2.8.96, הציגו הנאשמים 1 ו-2 מצג על פיו הושקע עד אותו שלב בפרוייקט שטראוס סכום של 20,080,098 ₪, כאשר דן ארז מציין במכתבו מיום 7.11.96 (ת/171א') כי החשבון המצטבר עומד על סך של 8,816,540 ₪, ואם מוסיפים לכך את הסכום ששולם לחפת בסך 390,098 ₪, התוצאה המתקבלת הינה סכום של 9,206,338 ₪. לסיכום, טוענת התביעה כי בדוחות ביצוע 10-14 דיווחו הנאשמים 1 ו-2 על השקעה בסך 11,770,139 ₪, כאשר בתקופה זו הוציאה חברת מון פארק סכום שאינו עולה על 1,167,300 ₪ "שהוא תוצאת סיכום הסכומים ששולמו לקבלנים שעבדו בפרוייקט בתקופה זו". התביעה נוקבת בשמותיהם של מספר קבלני משנה וביניהם אינטר אלקטריק התקנות בע"מ, קומבה בע"מ, ספנקריט אשדות יעקב והקבלן ארמון בן מוחה, אשר ביצעו עבודות באתר שטראוס ומהחשבוניות שהוצאו על ידם עולה כי מדובר בסכומים קטנים בהרבה מאלה שדווחו ע"י הנאשמים בדוחות ביצוע 10-14. עוד מציינת התביעה, כי חלק נכבד מהסכומים המופיעים בחשבוניות לא שולמו ע"י הנאשמים.
לפיכך, התבקשתי לקבוע, כי מדובר בחשבוניות כוזבות שהוצאו ע"י חב' אפיקי נחל בע"מ, ובדיווחים כוזבים למרכז ההשקעות, על מנת לזכות במרמה במענקים בסכומים גבוהים.
נאשם 1 טוען, אף כאן, כי התביעה אינה מדייקת בתחשיביה וכי יש לכלול בעלויות הבנייה בפרוייקט שטראוס, הוצאות רבות שלא בא זכרם בסיכומי התביעה. בין היתר, מדובר בעבודות מיזוג אוויר, עבודות נגרות, עבודות אלומיניום, הוצאות שונות בגין תכנון, שמירה, ביטוח, משכורות לעובדים, וכדומה. לפיכך, נטען כי העלויות בפרוייקט שטראוס לא עמדו על כ-20 מיליון ₪ כפי שדווח למרכז ההשקעות, אלא על כ-25,000,000 ₪ עפ"י חישובים שנעשו בסיכומיו של נאשם 1.