המתנהלת בצנעה בחדרי חדרים. פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק, והבורח מפומביות הדיון מוטב שהפומביות תרדוף אחריו" (פרשת מורלי לעיל, בעמ' 314).
התוצאה
- התוצאה היא אפוא זו: העתירה נדחית ברובה, ככל שהדבר נוגע לטענה שחוק חופש המידע אינו חל על הבקשה למידע שהגישו משיבות 3-22. בניגוד לטענת העותרת, נקודת המוצא היא של מסירת המידע – ועל פי החוק. נדחות גם טענות העותרת לאי מסירת המידע במישור העקרוני לפי הסייגים שבחוק. עם זאת, מן הטעמים שבפסקאות 74, 81 ו-85 שלעיל, ועל פיהם, מתקבלת העתירה במובן זה שמושב העניין למדינה על מנת שתקבל החלטה סופית בעניין הבקשה שלפניה, ותחת ההחלטה הקודמת שנתנה, ותוך התייחסות לעניינים הפרטניים שפורטו.
- בנסיבות העניין, בשל התנהלותה ומחדליה של העותרת ודחיית רוב רובן של טענותיה, כמפורט לעיל, וחרף תקדמיותה של השאלה העיקרית שהועמדה להכרעה, תישא העותרת בהוצאות משיבה 1 ושכר טרחת עורכי דינה בסך של 30,000₪; ובהוצאות משיבות 3-2 ושכר טרחת עורכי דינן בסך של 20,000₪ (10,000₪ לכל אחת). החומר שהופקד לעיונו של בית המשפט ישמר בכספת בית המשפט ויושב למשיבה 1 באמצעות באת כוחה.
המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.
ד"ר יגאל מֶרזל