מן המקובץ עולה, כי הובנר לא העניקה לסופר מדיק בעלות בסימן המסחר טננבלוט או זכות לרשום את הסימן על שמה. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שסופר מדיק חזרה בה למעשה מטענותיה לזכות בסימן והסכימה להעביר בחזרה את רישום הסימן להובנר. למרות זאת, מצאו ב"כ סופר מדיק לנכון לחזור ולטעון בסיכומיהם, כי הזכות בסימן שייכת לסופר מדיק עד עצם היום הזה ואף טענו לזכותה לפיצויים בשל כך. טענות אלה אינן במקומן ועומדות בסתירה להתנהלותה של סופר מדיק עצמה.
למרות אי- עמידה ביעד הרכישות הוסכם על הארכת תוקפו של ההסכם
- בהתאם למוסכם בין הצדדים במסמך המכונן נ/2, היה על סופר מדיק לרכוש מהובנר מוצרים בסכום של 500,000 יורו בשנת 2006.
הובנר טוענת בסיכומיה, כי למרות שסופר מדיק לא עמדה ביעד הרכישות, היא הסכימה להאריך להם את ההסכם בשנה נוספת, ל-3 מוצרים בלבד, אך על נדיבותה זו גמלה לה סופר מדיק בשרשרת הפרות של ההסכמים והטעיות, במטרה לגזול את המוניטין של הובנר בסימן טננבלוט. במקום 5 מוצרים שנכללו ברשימה, סופר מדיק ומנהליה ייצרו מוצרים רבים נוספים, הרכישות צנחו, סופר מדיק פיגרו בתשלומים ובמקביל דרשו מהובנר החזרים על מוצרים שלא הצליחו למכור.
- בהתאם למוסכם ב-נ/2, היה על סופר מדיק לרכוש מוצרים בסך 500,000 יורו EX WORKS בשנת 2006. משמעות המונח EX WORKS לדברי הובנר היא כי הסכום יקבע על פי החשבונות שהוצאו על ידי הובנר בין ינואר לדצמבר 2006, בעת שהסחורה היתה בשער המפעל, והרוכש הוא שצריך לשאת בעלויות השילוח. לדבריה, ידיד ולוי אישרו זאת בחקירתם.
הנתבעים טוענים, כי סופר מדיק עמדה ביעד של 500,000 יורו. לדבריהם, מיד עם קבלת המכתב נ/2 בנובמבר 2005, במסגרת פגישה שהתקיימה בין הצדדים, הוציאה סופר מדיק הזמנה על חשבון היעד של 2006 בסך העולה על 80,000 יורו, כאשר לסכום זה מצטרפות הזמנות שנעשו במהלך 2006 על סך 462,000 יורו. לפיכך סך כל הרכישות של סופר מדיק ב 2006 עומד על הסך של 536,000 יורו.
סופר מדיק טוענת כי העד דוהמה אישר, כי סופר מדיק עמדה ביעד הרכישות, בתמליל שיחה מיום 1.11.09 (נספח 3 לתצהיר סופר מדיק) וכמוהו אישר גם מר מאן בעדותו (פרוטוקול מיום 4.11.14, עמ' 64).
- טבלאות הסיכום שהגישה הובנר מלמדות, כי בשנת 2006 חשבון הרכישות של סופר מדיק עמד על 458,000 יורו. ידיד אישר את הנתון בחקירתו (פרוטוקול מ 9.12.14, עמ' 74).