אכן ביום 31.3.09 הודיעה הובנר לסופר מדיק, כי מכתב ביטול הזכויות מיום 9.3.09 מבוטל, אבל לא נאמר בו כי הוא נשלח כחלק מהפעלת לחץ עסקי, אלא בגלל "המצב" situation)) בהובנר.
דרייר אף אישרה בעדותה, כי באותה נקודת זמן של מרץ 2009, הובנר ראתה בסופר מדיק שותף עם פוטנציאל צמיחה. מכך מבקשת סופר מדיק להסיק, כי להובנר לא היתה עילה אמיתית לביטול ההתקשרות עמה. אולם הטענות שנטענו כלפי סופר מדיק, כעילה לביטול ההתקשרות, פורטו במכתב שנשלח על ידי הובנר ב 15.4.09 בחתימת קלנק וביפס יחדיו, שבו נאמר במפורש כי להובנר יש השגות לגבי היקפי המכירות ומוסר התשלומים בסופר מדיק, וכי תשקול להמשיך בהתקשרות בכפוף למציאת פתרון ביחס להשגות שהעלתה. אין בין טענות אלה לבין "המצב" בו היתה שרויה הובנר ולא כלום, ולא עלה בידי סופר מדיק להפריכן עד לסיום המשפט.
- בחודש אפריל 2009 ביקרו קלנק וביפס בישראל ונפגשו עם אנשי סופר מדיק. ביוני 2009 הודיע ציון ידיד להובנר, שהוא יעביר את הסימן טננבלוט על שם הובנר בחזרה, ידיד אף הציע כי יחתם הסכם רישיון חדש. הובנר ניסחה ושלחה לסופר מדיק טיוטת הסכם כאמור, אך סופר מדיק לא חתמה על טיוטה זו, לדבריה מאחר שתוכנו היה מנוגד להסכמות קודמות בין הצדדים, והטיוטא נועדה לשמש כמסווה לרצונה האמיתי של הובנר - לבטל את הסכם ההפצה.
- אכן סופר מדיק סברה ועודנה סבורה, לדבריה, כי הובנר בהנהגתו של קלנק שיטתה בה, וגיבשה אתה תכנית משותפת להעלאת קמפיין גדול בישראל שיפורסם בטלויזיה, ברדיו ובעיתונות, תוך הבטחה לשאת בהוצאות ולהמשיך בשיתוף הפעולה עמה. אולם, מיד לאחר מכן, במכתבו של מר קלנק מ 7.5.09 דרשה את מלוא התשלום עבור המלאי שנאגר במחסני סופר מדיק לצרכי פרסום, ולאחר מכן התברר לסופר מדיק כי קלנק לא התכוון כלל להגיע להתחשבנות בסוף השנה, בגין הסחורות שהיו תקועות במחסניה.
סופר מדיק טוענת, כי ניסתה לפתור את המחלוקת בדרכי שלום וכחלק ממחווה זו הציעה "כאות של רצון טוב" להעביר את רישום הבעלות בסימן טננבלוט להובנר, ולהותיר בידיה את זכות השימוש הבלתי חוזרת ובלתי הדירה בסימן, כמפורט במכתבו של ידיד מיום 18.6.09.
דע עקא שביום 15.6.09 התקבלה במשרדי סופר מדיק טיוטת ההסכם, המנוגדת להסכמות שהתגבשו בין הצדדים, אינה מזכירה את ההסכמים הנוגעים לזכויות סופר מדיק בסימן המסחר ואף מבקשת להפוך את סופר מדיק ממפיץ בלעדי למפיץ רגיל. משמעות השינוי, לדברי סופר מדיק, היתה פשוטה: הובנר ביקשה לייצר מציאות חדשה המאפשרת לה לבטל את זכויות סופר מדיק בסימן המסחר בסיום הסכם ההפצה.