לגבי רישום הסימן מולטיפלקס, טענו הנתבעים, כי דווקא הובנר היא שהחלה בשוגג ברישומו על שמה ו'שכחה' שהסימן שייך לסופר מדיק, אך בעקבות מכתב שנשלח להובנר ביום 13.9.06, מחקה הובנר את בקשתה בפני רשם סימני המסחר לרישום הסימן מולטיפלקס על שמה.
- בהתייחס לטענות הכספיות, טענה סופר מדיק, כי מנהלה החדש של הובנר, מרק קלנק, הגיע לישראל יחד עם מר ביפס ונפגש עם מנהלי סופר מדיק, כדי לבחון את סדר הגודל של ההשקעות של הנתבעת בסימן בישראל ואת ההסכמים שנכרתו לאורך השנים.
ביום 27.4.09 שלח קלנק מכתב סיכום בו ניסה, לדברי סופר מדיק, לטרוף את מפת הזכויות שלה, וביום 7.6.09 נשלח מכתב אזהרה לפיו רישום הסימן טננבלוט בארץ על שם סופר מדיק מהווה הפרה של זכויות הובנר ודרישה כי יועבר חזרה על שמה, וכן דרישה כי הנתבעים יפצו את הובנר על נזקים שנגרמו לה. שיחות ומגעים חדשים שהתנהלו בין הצדדים, לרבות פגישה בגרמניה שהתקיימה ביום 1.9.09, לא שימשו תמרור אזהרה לבאות ולא היה בהם רמז למה שעתיד לבוא – ביטול הסכם ההפצה על ידי התובעת, אלא להפך, ציפייה לגיטימית להמשך הקשר העסקי רב השנים בין הצדדים.
התביעות של סופר מדיק (ת.א. 25056-06-10; ת.א. 36430-0710)
- בעקבות החלטתה של הובנר להביא את הסכם ההפצה לסיומו, הגישו הנתבעים שתי תביעות לבית המשפט המחוזי מרכז. בתביעה הראשונה (ת.א. 25056-06-10), עתרו התובעים שם (סופר מדיק, ידיד ולוי) למתן צו מניעה קבוע כנגד הובנר, שיחייב אותה להימנע מלתת בידי צד שלישי את זכות השימוש או ההפצה לשיווק מוצרי טננבלוט בישראל. כמו כן דרשו פיצויים בסך של כ-40 מיליון ש"ח מהובנר עצמה וממנהליה אנדריאס קלנק וג'רלד דוהמה, בשל פגיעה בציפיות העסקיות של סופר מדיק, שקר מפגיע, פגיעה במוניטין ועוד.
- בתביעה נוספת שהוגשה לביהמ"ש מחוזי מרכז (ת.א. 36430-0710) כנגד אקו בלו ומנהליה דאז, יחד עם חב' הובנר, עתרו התובעים שם לצו מניעה קבוע, שיאסור על הנתבעים להימנע מלייצר או לייבא או להפיץ את מוצרי טננבלוט, לרבות באמצעות האינטרנט ובאמצעות תאגידים אחרים, ולהימנע מלעשות שימוש בעיצוב האריזות של המוצרים, באריזות ובעלונים, ברישיונות הבלעדיים מטעם משרד הבריאות ובתעודת הכשרות בד"צ בישראל. כן עתרו לפיצויים בסך 1,200,000 ₪ ולמתן חשבונות, תוך שמירת זכותם להגדיל את סכום הפיצויים לאחר קבלת חשבונות מהנתבעים.