הדיון בכל התביעות אוחד לפני על פי החלטת נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת בייניש
בטרם אדון בטענות הצדדים בתביעות השונות, אסקור את צווי המניעה הזמניים, שניתנו במסגרת התביעות דנן.
צווי המניעה הזמניים
- שני הצדדים הגישו בקשות לצווי מניעה במסגרת התביעות ההדדיות.
בבקשה הראשונה, שנדונה לפני ביום 5.7.10, התבקש בית המשפט על ידי הובנר לצוות על המשיבים (סופר מדיק, ידיד ולוי) להימנע מלייבא, להפיץ לייצר או לשווק מוצרים תחת השם "טננבלוט" או "אלדרבלוט", ולהורות למשיבים לאסוף באופן מיידי את המוצרים המפרים.
הבקשה הוגשה בעילה של גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט, בנימוק כי צרכנים עלולים לטעות בזיהוי המוצרים ולסבור כי מוצרי "אלדרבלוט" הם מוצרים של הובנר. הבקשה נתמכה בתצהירו של מנהל המכירות בהובנר דאז, מר אנדריאס קלנק, שהגיע לישראל ונחקר על תצהירו בבית המשפט (להלן: "קלנק"). בדיון שהתקיים לפני ביום 5.7.10 נכחו גם ג'רלד דוהמה ואלכסנדר ביבס מטעם הובנר, ומר עארף אסאף מטעם אקו בלו. המצהיר מטעם סופר מדיק, מר ידיד לא התייצב לדיון בבית המשפט.
לאחר חקירת מר קלנק ע"י ב"כ המשיבים, ניתנה החלטה בנוכחות הצדדים, הדוחה את הבקשה לצו מניעה (עמ' 14):
"לאחר ששמעתי את עדותו של מר קלנק ולאחר שהתבוננתי במוצרים עצמם ובאריזות, אני סבורה כי אין יסוד מבוסס לטענת ההטעיה הנטענת, עד כדי קיום יסודותיה של עוולת גניבת העין. כידוע מטרתו של צו מניעה בעוולת גניבת עין היא למנוע את ההתנהגות הגורמת חשש להטעיה, וכן למנוע שימושו בסימנים המפרים את זכויותיה של המבקשת. ראה למשל פסק הדין בעניין מפעלי ונציה ע"א 18/86 ונציה בע"מ שהוא פסק הדין המנחה בענין זה, ופסקי דין נוספים אליהם הפנתה המבקשת בבקשתה. מאחר שלא התרשמתי כי התקיים היסוד העובדתי של חשש להטעיה, וזאת לאור השוני בין האריזות, העובדה שעל גבי המוצר "טננבלוט" מופיעה דמותה של נערה בווארית חייכנית, חובשת כובע אדום ואוחזת בסל פרחים בידיה; ואילו על האריזה של המוצר "אלדרבלוט" מופיע סימן של עץ פורח - סימן שאינו דומה כלל לסימן על גבי המוצר הנושא את השם "טננבלוט", אין באפשרותי לקבל את הטענה כי קיים חשש להטעיה. אציין, כי במוצר "טננבלוט" לא קיים השקע המופיע על גבי המוצר "אלדרבלוט" ואשר לטענת המשיבה הוא פרי המצאתה ומזוהה עם כל המוצרים מתוצרתה. שכן, על גבי המוצר "טננבלוט" מופיעה רק צללית של השקע, אך השקע עצמו איננו קיים..."