על החלטה זו הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון, שנדחתה (רע"א 636/11). בהחלטתו ציין כב' הנשיא דאז השופט גרוניס, כי השוואה בין שני סימני המסחר מובילה למסקנה, כי אין בשלב זה של ההליך מקום למתן צו מניעה זמני.
- בבקשה השניה, שנדונה אף היא ביום 5.7.10 התבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מלפרסם ולשלוח מכתבים העולים כדי לשון הרע נגד הובנר. בבקשה זו ניתן צו מניעה כמבוקש. הסעד הנוסף שהתבקש, שעניינו חיוב המשיבים לפרסם מכתב התנצלות - לא ניתן, מאחר שלא נשלחה קודם לכן דרישה להתנצלות מאת המשיבים, כנדרש לפי הוראות חוק איסור לשון הרע.
- בבקשה השלישית ניתנה החלטה ביום 26.7.10 בבית המשפט המחוזי מרכז. בקשה זו עוסקת בצו ארעי, שניתן במעמד צד אחד לבקשת סופר מדיק ,ע"י כב' השופט בנימין ארנון, ונאסר בה על הובנר ואקו בלו לשווק את מוצרי הובנר הנושאים (לכאורה) סממנים מסחריים של סופרמדיק. המשך הדיון בבקשה זו במעמד הצדדים התקיים לפני וביום 20.9.10 בוטל על ידי הצו הארעי בחלקו, ונקבע כי סופר מדיק רשאית לשווק רק חמישה מוצרים הנושאים את סימן המסחר "טננבלוט", אשר לטענתה ניתנו לה בהם זכויות שיווק וייצור בלעדיות בישראל ע"י הובנר (להלן: "חמשת המוצרים"). על החלטה זו לא השיגו הצדדים.
- ביום 7.12.10 ניתנה החלטתי בבקשה לצו מניעה זמני, שהגישה הובנר ביום 20.10.10, המונעת מסופר מדיק ייצור ושיווק מוצרים הנושאים את הסימן המסחרי טננבלוט, למעט חמשת המוצרים האמורים.
ההחלטה בבקשה זו ניתנה לאחר חקירה של המצהיר מר קלנק מטעם הובנר ושל המצהירים מטעם סופר מדיק (מנהל הייצוא בתקופה הרלבנטית, מר גידו פלורשינגר וציון ידיד). בהחלטה ארוכה ומפורטת שניתנה בתום הדיון, בנוכחות הצדדים, קיבלתי את הבקשה ברובה ונתתי צו מניעה זמני, האוסר על סופר מדיק להמשיך ולהפיץ את כל המוצרים המשווקים תחת סימן המסחר טננבלוט, למעט חמשת המוצרים אליהם התייחסה החלטתי מיום 20.9.10, ולמעט מוצרים המשווקים על ידי סופר מדיק תחת הסימן Cilica+D.
כמו כן הוריתי לסופר מדיק לאסוף את כל המוצרים המפרים, בין אם הם נמצאים בחזקתה ובין אם הם נמצאים אצל משווקים, סוחרים או מפיצים אחרים, בתוך 14 ימים.
- סופר מדיק הגישה בר"ע על החלטה זו לבית המשפט העליון, שנדחתה ע"י הנשיא דאז, כב' השופט גרוניס (רע"א 615/11) .
בפתח החלטתו ציין כב' השופט גרוניס, כי ההחלטה בצו המניעה ניתנה לאחר חקירה המשתרעת על פני למעלה ממאה עמודי פרוטוקול ומבוססת על תשתית עובדתית משמעותית ועל מספר נימוקים עיקריים: ראשית, כי סופר מדיק לא הציגה כל אסמכתא לכך שניתנה לה זכות לייצר ולשווק מוצרים תחת סימן המסחר, זאת כמובן מעבר לחמשת המוצרים אשר לגביהם נקבע כי ניתנה לה זכות לשימוש בלעדי.