שנית, לאור העובדה שאחד המצהירים מטעם סופר מדיק מר גידו פלורשינגר, אשר כיהן בתקופה מסוימת כמנהל היצוא של הובנר וחתם על מסמכים רבים שמכוחם טענה סופר מדיק כי הוענקו לה זכויות בסימן המסחר, חזר בו מהגרסה שהציג בתצהירו וטען כי להובנר לא היתה כל כוונה להעניק לסופר מדיק זכות הרחבת היקף לשימוש בסימן המסחר בישראל.
בית המשפט העליון קבע כי אין מקום להתערב בהחלטתי, לפיה חרף העובדה שסימן המסחר רשום כיום על שמה של סופר מדיק, הרי שהובנר לא הקנתה לה כל זכות לרישום הסימן.
כמו כן נקבע, כי חיובה של סופר מדיק לאסוף את כל המוצרים המשווקים על ידה תחת הסימן, לא יבוטל, חרף טענתה כי הדבר יגרום לה נזקים בלתי הפיכים, לרבות חיסול עסקיה ופיטורי עובדים.
בית המשפט העליון אף ציין, כי על פי החלטות קודמות שניתנו, רשאית סופר מדיק להמשיך ולעשות שימוש במוצרים תחת השם אלדרבלוט בו היא עושה שימוש כיום, ומשכך אין בשיקולי מאזן הנוחות כדי להטות את הכף לטובת התערבות בהחלטה שניתנה על ידי.
צווי המניעה שניתנו ביום 20.9.10 וביום 20.10.10, לא בוטלו עד היום.
- המחלוקת בין הצדדים היתה ונותרה בשאלה המרכזית: למי הזכות לייצר, להפיץ או לשווק מוצרים הנושאים את סימן המסחר טננבלוט בישראל.
מחלוקת זו, שהצדדים התייחסו אליה בהרחבה, על נגזרותיה השונות, התבררה בפני באריכות, כאשר כל צד התחמש בעדים מטעמו כדי לנסות ולבסס את גרסתו.
העדים שהעידו ואלה ש"נעלמו"
- שמיעתו של תיק זה נמשכה עת ארוכה, בשל הצורך לזמן ולחקור (באנגלית) מספר רב של עדים שהגיעו מגרמניה. קדם לכך ניסיון גישור בין הצדדים, אשר נמשך זמן רב ולא צלח. רק ביום בחודש ינואר 2014 הוחל בשמיעת ההוכחות.
מטעם הובנר העידו במהלך שמיעת ההוכחות:
ג'רלד דוהמה, מנכ"ל הובנר (13.1.14, 14.1.14)
מרתה דרייר, מנהלת היצוא של הובנר עד שנת 2010, שהזמנתה הותרה לפנים משורת הדין לאחר שנאותה לחתום על תצהיר מטעם הובנר בשנת 2015 (20.7.15, 8.11.15).
בנוסף ביקשו ב"כ הובנר להסתמך על פרוט' חקירותיהם של העדים שהעידו בהליך צווי המניעה.
מטעם סופר מדיק העידו:
ברנארד מאן, חבר הנהלה בהובנר עד 2005 (4.11.14)
מישל קפוטו, אחראי על ביצוע הגרפיקה בהובנר (26.2.14)
ליאור בוצר, מנהלת תיקי לקוחות בסופר מדיק (27.2.14)
הנתבע שלמה לוי (27.2.14, 6.3.14)
הנתבע ציון ידיד ( 9.12.14, 10.12.14, 25.6.15)