ב. הובנר העניקה לסופר מדיק רישיון שימוש בסימן טננבלוט בלבד ולא בעלות בסימן, כפי שטענה סופר מדיק, ללא הצדקה. זכות השימוש במותג טננבלוט ניתנה לסופר מדיק לגבי 5 מוצרים בלבד.
השימוש שנעשה על ידי סופר מדיק, הן בסימן המסחר והן בהפצת המוצרים תחתיו, לא הותר על ידי הובנר. סופר מדיק הפיצה מוצרים מפרים, מאז 2008, ללא הסכמתה וידיעתה של הובנר, ואף רשמה על שמה את הסימן טננבלוט ללא הרשאה.
ג. סופר מדיק הפרה את ההסכם עם הובנר הפרה יסודית, אשר התבטאה ברישום סימן המסחר טננבלוט על שמה, ללא היתר ושלא כדין; באי עמידה בהתחייבויות הכספיות לשנים 2008-2009, ובמיוחד ההתחייבות להגדיל את הרכישות ב-10% כל שנה; בהפצת מוצרים מפרים תחת הסימן טננבלוט, ללא הרשאה, שיוצרו באמצעות צד שלישי ושאינם כלולים בהסכם ההפצה.
משכך, ביטול ההסכם על ידי הובנר היה כדין.
ד. באשר למוצרי אלדרבלוט וסילציאה, נדחו טענותיה של הובנר, כי קיים חשש ממשי להטעיית ציבור הצרכנים ולביצוע עוולת גניבת עין במוצרי אלדרבלוט. כמו כן נקבע כי, להובנר אין זכויות במילה silicea על הטיותיה השונות. מדובר במילה גנרית, המצביעה על המרכיב הפעיל במוצר.
נזקי הובנר
ה. סכום התביעה המקורי הועמד על סכום של 4 מיליון ₪ לצורכי אגרה. בפני מומחה בית המשפט נטען, כי הנזקים מסתכמים בסך של 24.6 מיליון ₪. הגעתי לכלל מסקנה, כי בגין התעשרות שלא כדין, זכאית הובנר לפיצוי בסך 0.9 מיליון ₪ ולא מעבר לכך. כמו כן, זכאית הובנר למלוא הסכום בגין הסחורות שהוזמנו וסופקו על ידה לסופר מדיק אך תמורתם לא שולמה, בסך 1.1 מיליון ש"ח, כפי שקבע רו"ח זילברשטיין. לסכום זה יש להוסיף את סכום הריבית על הפיגורים ותשלומים, בסך 46,864 ₪.
בסך הכל זכאית הובנר לתשלום סכום כולל של 2,046,864 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה בחודש מרץ 2010, ועד התשלום בפועל.
בנוסף לסכום הפיצויים, אני מחייבת את סופר מדיק לשלם להובנר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 250,000 ₪.
נזקי סופר מדיק
ו. סכום התביעה המקורי הועמד על סכום של כ-40 מיליון ₪. הגעתי לכלל מסקנה, כי סופר מדיק זכאית לפיצויים בגין הפסקת ייצור המוצר מולטיפלקס, בסך 330,000 ₪ מהובנר.
ז. ניתן בזאת צו מניעה קבוע, האוסר על הובנר ואקו בלו שיווק או הפצת שלושת המוצרים, כאמור בסעיף 147 לפסק הדין, הכוללים את הסממנים המסחריים של סופר מדיק ובכלל זה את ה"דנט" התוחם את צידן השמאלי של האריזות.