המאשימה סבורה שהוצגו ראיות מספיקות להוכיח שבפאריס הוסכם גם שיתמנו שני דירקטורים מטעם טנידה בפאי. אכן אין ראיה לקיום מהלך סדור (פורמאלי) של מינוי דירקטורים אלה אולם ההתנהלות בפועל הייתה כאילו התרחש מינוי כזה [נשיץ החתים את דומנג'וז ושטייגר על שטרי המניות של פאי, לצד חתימת זאבי כדירקטורים (ת/1202 וכן נשיץ פ/1170)]. שטייגר ודומינג'וז ראו עצמם כדירקטורים בפאי [[שטייגר פ/740, 752] וטוני וייס מסינדיקוס שלח ביום 21.11.2000 מכתב לנשיץ, שבו ביקש להחליף את שני הדירקטורים מטעם טנידה בפאי בדירקטורים אחרים [ת/250]. מכתב זה הגיע לידיעת זאבי וקומיסר ושניהם לא ראו, בזמן ממש, מקום לשלול את האמור בו.
בהסכם האסקרו, שנחתם בפאריס ביום 30.11.99, לא צוין דבר בעניין מינוי נציגי טנידה לדירקטוריון פאי . זכויות חתימה בחשבון פאי לנציגי טנידה כלולים בהסכם. האם ניתן לומר שזה "הסדר שלילי" מכוון? התביעה גורסת שהדבר נבע מחוסר תשומת לב מצד נשיץ ומכך שקומיסר, שלא השתתף במפגש בפאריס , לא היה מודע להסכמה בעניין הדירקטורים מטעם טנידה. נשיץ טעה לחשוב שהמינוי בוצע הלכה למעשה (לכן החתים את נציגי טנידה על המניות של פאי במקום המיועד לחתימת דירקטורים). אנשי טנידה (דומנגו'ז, שטייגר, וייס) היו משוכנעים שיש לנציגי טנידה זכות לשמש כדירקטורים בפאי (לכל הפחות מכוח העברת המניות למוכ"ז לרשות בא כוח טנידה).
הנסיבות הללו מוכיחות כדבעי ששותפי העסקה גיבשו הסכמה להעברת השליטה בפאי לידי טנידה.
שליטה בחשבון פאי
בהסכם האסקרו נקבע כי זכויות החתימה בחשבון פאי יימסרו לשלושה; שני נציגי טנידה (שטייגר ודומנג'וז ששמותיהם צוינו בהסכם) וגד זאבי. שתי חתימות נחוצות כדי לאפשר ביצוע פעולות בחשבון [סעיף 1.7.3 – ת/111]. אולם עד תום תקופת הברירה נדרשת הסכמת זאבי בכתב למשיכת כספים מן החשבון (במקרה שבטוחת המימון תופחת והכסף יוחזר לחשבון) וכן לזאבי נתונה הסמכות הבלעדית להורות על הגדלת בטוחת המימון עד לשיעורה המקורי [סעיף 1.7.6]. המגבלות הללו נותרו כהסכם בין הצדדים ולא נמסרו לפיבי שוויץ שבו התנהל החשבון.
--- סוף עמוד 53 ---
הנאשמים, זולת זאבי, אישרו במעמדים שונים את העובדה שעל בסיס זכויות החתימה ניתנה לטנידה שליטה בחשבון פאי [קומיסר ת/1175; צ'רנוי פ/5565, ת/1151א; רום ת/1024, ת/981, פ/6533].
זאבי, הציג בעדותו בבית המשפט השקפה שהוא היה ונותר עד עצם היום הזה בעל השליטה בחשבון פאי. השקפתו תבואר להלן. בשלב הזה אציין אך את זאת שבאורח מעשי לא הייתה בידי טנידה כל אפשרות לבצע פעילות בחשבון בלי הסכמה בכתב מצד זאבי. זאבי גם טען שהוקנתה לו הזכות לפטר ולהחליף את בעלי זכות החתימה בכל עת. המאשימה גורסת שלפי הוראות הסכם האסקרו הוקנתה לזאבי רק זכות לסרב (וטו) למינוי בעל זכות חתימה חליף וכי הזכות למנות ולהחליף בעלי זכות חתימה מוקנית למי שמחזיק במניות פאי; היינו לנשיץ כמחזיק מטעם טנידה במניות.