--- סוף עמוד 149 ---
לציין, התובעת המלומדת לא חלקה על העובדה כי כל אותו בוקר הכניס נאשם 3 הוראות מכירה לפני שיחתו עם נאשם 2 (עמ' 1301 שו' 11-8).
בעניין "המסחר במחבואים" השיב נאשם 3 לתובעת: "אז תכננתי את זה מ-10:00 בבוקר? כי יש לי פקודות ב-10:00 בבוקר. באמת? זה לא הגיוני התיאוריה. אני רוצה להראות לך איך מופיע לי יום המסחר שלי של ה-25. הוא מתחיל כאן, הכל מכירות, זה הכל מכירות, תראה איזה סכומים קטנים עם כל מיני לימיטים שונים" (עמ' 1301 שו' 20-16).
גם בעניין שיחה 2660 מאותו יום, 25.11.10, הגיב נאשם 3 בפליאה: "אני הייתי צריך את אלדר כדי למכור ב-101? זה באמת אמיתי?" (עמ' 1301 שו' 32), כאומר האם את התובעת המלומדת מאמינה לתזה הנטענת על-ידך. כך גם באם שאף להגיע לשער של 102, מדוע מכר כמות ב-101. ושוב: "זה אמיתי מה שאת אומרת?" (עמ' 1302 שו' 23).
שיחה 2775 נדונה לעיל. בשיחה זו נאשם 3 משקר בריש גלי בצורה בוטה את נאשם 2 כי מכר 300 אלף מניות, בעוד שבפועל מכר למעלה מ-1,699,999 מניות מנופים.
שיחה 3715 (ראה גם דיון לעיל), נאשם 3 נשמע כמתאם מכירה של 300 אלף מניית מנופים בשער הבסיס, שבאותה שעה, 16:03, עמד על 102.6. נאשם 3, בניגוד לאותה שיחה, נתן הוראת מכירה בהיקף של 407 אלף ערך נקוב בשערים שמ-101.9 עד 102.5.
לאמור, לאו תיאום.
שיחה 2693 נדונה בהרחבה לעיל. לגישת נאשם 3, הנחייתו של נאשם 2 לא מולאה על-ידו והוא פעל על-פי שיטתו שלו. נאשם 3 פעל כפי שפעל לאורך כל אותו יום (כמצוטט מדבריו בבית-המשפט לעיל). יתר על כן, באותו יום הזרים נאשם 3 הוראות מכירה בשערים גבוהים יותר מ-101, על-אף הנחיית נאשם 2.
לשיחה 3685 מיום 29.11.10 נדרש נאשם 3 בחקירתו ברשות וציין כי הוא עצמו לא הקשיב להנחיות של נאשם 2: "כשאני מדבר איתו כאן בשיחה הזאת אני מופיע במכירות בנייר ואפשר לפתוח את הבוק" (ת/3ד, קובץ 629, עמ' 30 למטה).
שיחה 3723 משעה 16:12, נאשם 3 הודיע לנאשם 2 כי: "ירדתי טיפה ב-102.4, נתתי 200 אלף...".
אין מחלוקת כי באותו יום, 29.11.10, מכר נאשם 3 – 579,528 מניות מנופים.
לאמור, לאו תיאום.
כאמור, השתכנעתי כי לנאשם 3 לא הייתה כוונה להעלות את שער מניית מנופים על-מנת להבטיח כניסתה למדד ת"א 100. הוראות שנתן נאשם 3 בתקופה הרלוונטית ניתנו אך ורק על-מנת לזכות ברווחים כדיי טריידר בשוק.
במצב דברים זה, גם העסקאות המתואמות, על-פני הדברים – לו הייתי מקבל עמדת המאשימה – היו חפות ממחשבה פלילית, חפות מיסוד הכרחי לקביעתן כ"עסקאות מתואמות" על-פי ההלכה הפסוקה, שכן מטרתו של הנאשם לא באה, באותן עסקאות, על-מנת להשפיע על שער מניית מנופים.