--- סוף עמוד 157 ---
ובמקביל ליווה אותו. דהיינו, נאשם 2 הינו יועץ של חברת מנופים, כמו גם יועץ אישי של נאשם 1 (עמ' 538 שו' 4). נאשם 1 סיפר כיצד פנה אליו אברהם ננקשוילי בעניין רכישת מניות עבור טימור בן-יהודה בהיקף של 4-3 מיליון דולר. לדבריו, חלון ההזדמנויות הינו לתקופה הרלוונטית, דהיינו מיום 15.11.10 ועד יום 30.11.10 (עמ' 538 שו' 18-17). מששמע כך, פנה אל נאשם 2, שהוא האיש שצריך לפנות אליו, שכן: "הוא משמש יועץ שלי, משמש יועץ של מנופים" (עמ' 539 שו' 31).
הנאשם תיאר קשריו ההדוקים עם אברהם ננקשוילי, שהוא האיש שקוממו כלכלית. אברהם ננקשוילי הינו בבחינת שותף, שותף לעסקים, כמו גם בחברת מנופים (עמ' 643-641).
הפרקליטה המלומדת ביקשה להפריד בין הנאשם כאישיות פרטית לבין הנאשם כאורגן של החברה.
צרת טיעון זה, כי הנאשם פעל בענייננו לא רק לטובתו האישית, שהתאימה והתיישבה עם טובת חברת מנופים.
חברת מנופים ביקשה כי מניית מנופים תיכנס למדד ת"א. חברת מנופים קיבלה החלטה לפעול על-מנת להכשיר התנאים לכניסת המניה למדד ת"א 100.
הנאשם 1, כאורגן של החברה, נאשמת 4, פעל למימוש מטרה זו.
הנאשם 1, כאורגן של החברה, נאשמת 4, היה פעיל בצורה שאין ממנה להצלחת ההנפקה, ובהמשך, יחד עם שותף נכבד לעסקים ולשליטתו בחברה, אברהם ננקשוילי – אורגן של נאשמת 4 - עשה לגיוס משאבים שתרמו לתוכנית המרמתית.
התוכנית המרמתית יצאה אל הפועל ב"כיכובו" של נאשם 2, שהיה יועץ לנאשמת 4, בהנהגתו ובשליטתו המלאה, כמתואר לעיל.
לא ניתן להפריד בין נאשם 1 כאורגן של החברה לבין נאשם 1 האזרח הפרטי.
מנכ"ל החברה, מר וקנין, גם משלא הואשם בתיק זה, היה מודע לא מעט לפעילותו של נאשם 1. מנכ"ל החברה עקב אחר מסחר מניית מנופים בבורסה, ובא בדברים עם נאשם 2, שהיה "הרוח החיה" בתוכנית המרמתית, ועם נאשם 1.
נאשם 1 ביצע העבירות המיוחסות לו למימוש האינטרסים של נאשמת 4, לטובת נאשמת 4. לצד אינטרסים אלה, לנאשם 1 היו גם אינטרסים אישיים, שבמקרה שלנו חופפים ומשתלבים עם האינטרסים של החברה.
המשאבים לתוכנית המרמתית גויסו, כאמור, באמצעות בעל שליטה נוסף, אורגן של נאשמת 4.
נאשם 1 ביצע העבירות המיוחסות לו בפרט אישום ראשון כאורגן של נאשמת 4, יחד עם נאשם 2 ששימש יועץ של נאשמת 4.
נאשמת 5
- נאשמת 5 הינה חברה פרטית, שבתקופה הרלוונטית הייתה בבעלות נאשם 2 ושותפיו, רועי גיל וגלי ליברמן.
--- סוף עמוד 158 ---