הנאשם השיב כי הוא שמע מנאשם 2 על הקונה, ומבחינתו באמצעות אותו קונה הוא יוכל למכור עוד מהסחורה המוחזקת על-ידו (עמ' 1241 למטה).
לאמור, בעדות נאשם 3 אין כדי לטשטש, ולו במעט, מהתמונה העובדתית שנוצקה על-פי שיחה 130.
- לגישת ההגנה, האורדרים ורכישת המניות עבור טימור בן-יהודה היו במסגרת לגיטימית של איסוף מניות עבור רוכש שהינו בבחינת "משקיע אסטרטגי".
ברם, בשיחה 130 בה הוזכר הקונה שאמור לרכוש מניות, לא צוין ולו ברמז, קנייה או איסוף מניות עבור משקיע. בטח ובטח לא צוין, ולו קצת שבמקצת, כי מדובר ברכישות מותחמות ומוגדרות על-פי בקשה של אותו משקיע "אסטרטגי" ("גילוי" שהיה סותם הגולל לטרוניות נאשם 3). כמו גם, לא צוינה הכדאיות הכלכלית באיסוף מניות עבור קונה כלשהו.
נאשם 3, ששמע על רכישה בשווי של 2 מיליון על-ידי נאשם 2 עבור אחר (רכישת אותן מניות בבורסה ומכירתן מחוץ לבורסה מבלי שהמכירה תשפיע על שער המניה) הגיב כי במקום שנאשם 1 יביא קונה ("מחלץ"), הם מביאים גם את הקונים. כאשר על-פי התוכנית, הקונה ("המחלץ") הינו באחריות נאשם 1.
--- סוף עמוד 23 ---
יתר על כן, אין מחלוקת כי על-פי גישת ההגנה, טימור בן-יהודה אינו מכיר את נאשם 3 ונאשם 3 לא היה אמור לרכוש עבורו בשום שלב מניות. בשיחה שצוטטה לעיל דיבר נאשם 3 על "אנחנו גם מביאים את הקונים... אם הוא לא יביא אנחנו נקנה ונקנה ונקנה". במצב דברים זה, נשאל נאשם 2 מה לנאשם 3 ולאותו "משקיע אסטרטגי". נאשם 2 דיבר ולא ידע להסביר (ראה עמ' 981 עד 9833 לפרוטוקול). לשיטתו, נאשם 3 צריך להסביר את דבריו (עמ' 982 שו' 21). כמו כן, לא ידע להסביר מדוע נאשם 1 צריך להביא לו (לנאשם 3) קונה?! (עמ' 982 שו' 277).
נאשם 2 הינו אדם רהוט, מנוסה ומהיר מחשבה. גם אדם פיקח וער כמותו נתקשה בבית-המשפט לטשטש את הברור מאליו. נאשם 3 דיבר בשיחה 130 על "מחלץ" שאמור נאשם 1 להביא.
ועוד, נאשם 2 ביקש בשיחה זו להרגיע את נאשם 3 בעניין הבאת קונה ("מחלץ") על-ידי נאשם 1, שהדבר "בדמו".
נאשם 2 בבית-המשפט יודע כי התיבה "בדמו" הינה תיבה בעלת עוצמה מיוחדת שנשמעה מפיו, כי לנאשם 1 חשוב ביותר להביא קונה ("מחלץ") לטובת נאשם 2 ועל-כן ביקש להסביר: "...מה זה צריך? אין צריך, אין את המילה צריך בבורסה, המילה צריך זו מילה שכן נקנה, לא נקנה, אין את המילה צריך. ולכן אני אומר עוד פעם, כמו שאמרתי 'בדמו' וזה לא בדמו, זה לא שאלת חיים ומוות, אז זה לא בדמו. אותו דבר אני אומר 'הוא מבין שהוא צריך' אני מנסה לשכנע, אתה צריך להבין את הקונוטציה..." (עמ' 985 שו' 28-14).