נאשם 2 נשאל על כך בבית-המשפט ותשובתו הייתה כי על נאשם 3 להסביר את דבריו (עמ' 982 שו' 21; שו' 27). הנאשם 2 ניסה להסביר את הדברים וככל שהסברו התארך נתכרסמה עמדתו עוד (עמ' 984 שו' 30 עד עמ' 985 שו' 27).
- נאשם 3 התייחס בעדותו בבית-משפט לשיחה 130. נוכח מרכזיות שיחה זו ארחיב מעט, אולי מעבר לצריך, בהתייחסות נאשם 3 לשיחה.
התובעת המלומדת, עו"ד אלה בנישתי בלפר, הציגה לנאשם 3 את שיחה 130 והטיחה כי שיחה זו מלמדת על הקשר שנקשר ביניהם להריץ את המניה ולקנות מניית מנופים בבורסה. נאשם 3 דחה דברי התובעת המלומדת וציין: "... אני ידעתי שהמנייה בת"א 100, אז את רוצה שאני אגיד לו
--- סוף עמוד 22 ---
שהיא בת"א 100? אני רוצה שהוא יבוא למשוך את לא מבינה, אני מתאים לי שיש לו בעיה עם ת"א 100, הוא אומר לי מתחת למיליארד אין כזה משפט, מי שאמר משפט כזה לא עבד בבורסה בחיים, זה החזקות ציבור. אז לי מתאים המצב הזה שאיתן נקלע למצוקה ומתחיל לחפש פתרון לת"א 100 את החוקים, לי זה מתאים, ואני לא אשתף איתו פעולה, אני זורם איתו, כן, נכון נכון ואני כל הזמן מוכר, גם ביום הזה, גם ביום למחרת, ביום למחרת אם אני לא טועה אני מוכר הרבה" (עמ' 1235 שו' 18-12) [ההדגשות שלי - ד.ר].
התובעת המלומדת הקשתה על נאשם 3 בעניין דבריו על-כך ש"אנחנו מביאים את הקונים", והנאשם אישר כי ידע כי יש קונים למניות ומישהו צריך להביא אותם (עמ' 1236 שו' 29). ובעניין המשפט המפליל לכאורה של נאשם 3 בשיחה זו: "ש. בהמשך השיחה, עמ' 3, 4 שורות מהסוף, אתה לא מבין שבמנופים אם הוא לא יביא אנחנו נקנה ונקנה ונקנה. אתה מדבר על זה שאם ג'קי לא יביא את הקונה אז אתם תקנו ותקנו ותקנו, וזה מה שאתה מפחד שיקרה, שאתם סתם תקנו ותקנו בנייר. ת.קודם כל ברור לך שאני מוכר ומוכר ומוכר כשאני אומר נקנה ונקנה ונקנה, אני רק מוכר, את באמת מאמינה שהייתה לי תוכנית לקנות מניות? אם אני מתכנן הרצת מניות, למה שאני אקנה בהנפקה? אם יש לי תוכנית מרמתית אני צריך להיות חמור לקנות בהנפקה" (עמ' 1237 שו' 30-25) [ההדגשות שלי - ד.ר].
נאשם 3 אישר בבית-המשפט לשאלת התובעת המלומדת, כי ידע שיש קונה אבל בודאי לא מחלץ. לדבריו לא תיאם פקודות, לאורך כל הדרך שיקר את נאשם 2 (עמ' 1240 למעלה).
התובעת המלומדת הטיחה בנאשם 3 כי נאשם 2 ידע שהוא לחוץ מההחזקות שלו במניות מנופים ששערן ירד באותו יום, הוא דיבר איתו באותה שיחה (שיחה 130) על הקשר לפיו נאשם 1 יביא קונה שיחלצו (את נאשם 2).