נאשם 2: לא.
נאשם 3: נהיה קשה פתאום היום.
נאשם 2: כן.
נאשם 3: למה?
נאשם 2: לא יודע אין לי מושג.
...
נאשם 2: מחר אני אעביר לו את זה.
נאשם 3: מה הוא רוצה? הוא רוצה עוד?
נאשם 2: כן.
נאשם 3: מוזר, הוא לא מתרגש מזה איתן?
נאשם 2: לא יודע, לא, לא נראה לי מתרגש".
--- סוף עמוד 56 ---
כאמור, נאשם 2 נמצא בחו"ל ונאשם 3 מעדכן אותו על מצטרפים ופתאום: "נהיה קשה".
- נאשם 2 מודע למהות שיחה זו המתיישבת, על-פני הדברים, עם עמדת המאשימה. אשר כך ביקש לומר כי "מצטרפים" הכוונה לקונים. התובע המלומד, עו"ד אמיר טבנקין, לא הרפה ובסופו של דיון הסכים נאשם 2 בבית-המשפט: "...מצטרפים זה או קונים או מוכרים, לא יודע, אבל כן היו מוכרים גדולים" (עמ' 1116 שו' 28-27) (ראה להלן התייחסות הנאשם 2 לשיחה 3522).
נאשם 3 אישר כי המשפט: "נהיה קשה פתאום" נאמר על-ידו על-מנת לדובב את נאשם 2 ולשקף מצב בו הוצעה הסחורה למכירה והוא זה שבמידה רבה הוריד את השער כי לאורך כל הזמן הזה היה עסוק ב"קידום של מכירות" (עמ' 1280-1279).
אין מחלוקת כי ביום המסחר, 28.11.10, נאשם 2 קנה סך 2.3 מיליון ערך נקוב מניית מנופים. כל העלייה של מניית מנופים הסתכמה ב-0.2%, נתון המצביע על מכירות מאסיביות באותו יום מסחר.
- נאשם 2 אישר לנאשם 3 כי נאשם 1 (או הקונה מטעמו, טימור) מעוניינים ברכישות נוספות. נאשם 2 הסביר בבית-המשפט כי הוא למעשה לא ידע שנאשם 1 מעוניין ברכישת מניות מנופים נוספות, אבל תגובתו לנאשם 3 נבעה מכך: "...ואני אומר את זה לצביקה כי אני רוצה שצביקה ירד לי מהמוח ושלא ימכור את הנייר, ובשבילי מידע שהקונה של ג'קי ימשיך לקנות זה מידע שטוב לנייר" (עמ' 1113 שו' 25-24), הואיל ורק בשיחתו עם רועי גיל ביום למחרת הוא ידע על המשך הפנייה לרכוש (עמ' 1113 שו' 28-27).
- נאשם 3 הגיב לטענת התובעת, כי ההתבטאות: "נהיה קשה פתאום היום" מבטאת את הקשר ביניהם להעלות את שער מניית מנופים: באותו מועד ממש לא רק שלא פעל להעלאת שער המניה, אלא מכר מאות אלפים של מניית מנופים וגרם להורדת המניה מ-104 לשער של 102.6 (עמ' 1279 שו' 20-16). ובכלל, מי שעשה את היום ל"קשה", זה הוא עצמו: "...אני הורדתי את הנייר" (עמ' 1279 שו' 25). וכן: "גבירתי השער עולה, השער עולה, אני מוריד אותו, השער עולה ובואו נלך ליום המסחר, אני היחידי שמוריד אותו, השער עולה מתחילת היום עד לשפיץ 104, ואני היחידי בעולם שבאתי ברנדומלי ומכרתי ב-102.6, אף אחד לא הוריד את הנייר הזה, רק אני, אז גם זה אתם לא מאמינים לי?" (עמ' 1279 שו' 31-28).
לדברי נאשם 3, שיחה זו, כמו השיחות הקודמות, משקפות את רצונו לדובב את נאשם 2: "...אני עסוק כל הזמן בקידום של מכירות, אין כאן שיח, זה שיח של חירשים..." (עמ' 1280 שו' 7-6). נאשם 3 ציין, לשאלת התובעת המלומדת, כי לא רק שלא רכש 2 מיליון מניות מנופים כפי שציין באותה שיחה בפני נאשם 2, אלא שיקר אותו מפני שלא רצה לעדכן את נאשם 2 על מכירותיו.