לאחר הכניסה למדד לא יהיה כל צורך עוד ב"מחלץ" כלשהו, לאחר הכניסה למדד לא יהיה עוד צורך בנאשם 1, שלגביו שאל נאשם 3: "אם יהיה לו עוד", ונאשם 2 השיב: "יהיה לו כמה שהוא רוצה".
לאחר הכניסה למדד לא יהיה צורך בהזרמת כספים, לא יהיה צורך בנאשם 1 וטימור ה"דוחף" מאחוריו.
להעיר, השניים הדגישו בשיחתם כי נותרו רק יומיים לסיום התקופה הרלוונטית, יומיים בהם יש חשיבות לשער המניה.
שיחה 3522 (ת/47(2))
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 22:12.
נאשמים 2 ו-3 שוחחו בנושא הלחץ שהיה באותו יום בשוק. נאשם 2 אישר בבית-המשפט כי שיחתם התמקדה בתרחישי אימה שמישהו עושה בכוונה כדי להוריד את השער והם ניסו לנתח את הפעילות, ולהבין למה יש מוכרים גדולים כאלה (עמ' 1116 למטה).
נאשם 2 הסכים עם התובע כי באותו שלב הוא עצמו החזיק 70% ממחזור הקונים במסחר באותו יום. ליתר דיוק, בשלב הנעילה נאשם 2 היה קונה גדול וליתר דיוק, כמעט הקונה היחיד במחזור (עמ' 1117 שו' 122).
הנה נא, נאשם 2 אישר עמדת המאשימה. מצב השוק באותו יום בו מוכרים הציעו את מניות מנופים במחיר נמוך – הפריעה לו.
למותר לציין, כי עובדה זו אינה מתיישבת בשום פנים ואופן עם מי שמבקש לקנות מניות. קונה המבקש לקנות מניות מעדיף לרכוש אותן במחיר נמוך מאשר במחיר גבוה.
נאשם 2 הסביר כי כמשקיע גדול התאכזב, שהנייר לא עלה.
--- סוף עמוד 59 ---
הסברו של נאשם 2 אינו בבחינת הסבר שניתן לקבלו. באותו יום בעת שרכש את המניות, בודאי כמות גדולה של מניות, היה אמור להיות מעוניין במחיר מניה נמוך.
שיחה 3526 (ת/47(2))
- שיחה בין נאשם 2 לשותפתו, גב' גלי ליברמן, משעה 22:20.
"נאשם 2: טוב, ראית היום את המספר במנופים ובהכשרה?
ליברמן: מה זאת אומרת?
נאשם 2: אה יש שם, שני הניירות לחצו אותם כמו לא יודע מה.
ליברמן: נו?
נאשם 2: כאילו מישהו... מישהו.
ליברמן: (מלל לא ברור) של הזה? השבעה מיליון שקל, על זה אתה מדבר?
נאשם 2: של מה?
ליברמן: של מנופים?
נאשם 2: מנופים זה אמיתי, חמש ולא שבע.
ליברמן: או.קי.
...
נאשם 2: טוב יכול להיות שויקטור מוכר שם.
ליברמן: יכול להיות, אבל צריך להגיד לו אז חכה יומיים.
נאשם 2: בדיוק.
ליברמן: מה?
נאשם 2:טוב.
ליברמן: אי-אפשר להגיד לו, אה?
נאשם 2: אפשר להגיד לו, מה זה, זה אינטרס של כולם, מה זה?
ליברמן: כן, זה אינטרס של כולם. תשמע, מה נראה לי, בליגה נראה לי אנחנו בסדר..."
בשיחה זו משמעות הדברים אינה יכולה להיות נתונה לויכוח. הכוונה של גב' ליברמן לנאשם 2 בביטוי: "שני הניירות באלה לחצו אותם" הייתה למכירות שמנעו העלאת השער (ראה גרסתם המטשטשת של הנאשמים בעניין ה"מצטרפים" בשיחה 3438).