--- סוף עמוד 61 ---
להגיע לעסקאות יחסית גדולות כשאני נשענת על האשראי של אקסלנס, וזה לא נוח לכם, זה כבר שמענו, אבל זה לא קשור. עו"ד ליפשס: מה זו עסקה? ת. כשאני אומרת עסקה, זה שיש לי קונה מהצד השני ואני רוצה למכור לו את המניות, אני יכולה להגיד לגודל יחסית גדול. בית-המשפט: ש. שאת קונה עבור מישהו, שהוא מתחייב בעצם לקנות את זה. ת. נכון. להבדיל, יש לי החזקות בניירות ערך בתיק, שאם יש היצעים גדולים בהם, ולי אין יכולת לקנות. ש. רגע אחד, אני כל הזמן שומע בתיק הזה שבתאריך הזה איתן, יש לו קונה מאחורה, כל הקניות שלו הם עבור טימור, הוא לא קונה לעצמו. ת. אני מניחה שגם זה מוגבל, יש לקונה מספר ספציפי. ש. יש לך כאן הזדמנות לקנות, הרי את רוצה לקנות עבור טימור, אז את קונה עבור טימור רק במחירים גבוהים? ת. אל"ף אני לא הכרתי את טימור. ש. זה לא משנה לי אם הכרת אותו או לא הכרת אותו. ת. בי"ת, גם לעסקה ספציפית שיש לי קונה, הוא בא אלי עם X מסוים שהוא רוצה לקנות, לא בהכרח הוא יכול לקנות את הכל, אל בהכרח הוא רוצה לקנות את הכל, באים אלי לעסקה עם 12-13 מיליון, אני לא יכולה להביא לו 17" (עמ' 295 שו' 24 עד עמ' 296 שו' 30).
לאמור, נראה כי המרצע יצא מן השק. לא היה מדובר באיסוף מניות עבור קונה תמים, רכישות שבמחיר טוב נוח היה לרכוש עבורו.
שיחה 3540
- שיחה בין נאשמים 1 ו-2 לסיכומו של יום באמצע הלילה, שעה 01:55.
נאשם 2 התקשר מחו"ל לנאשם 1 ואמר לו, בין היתר: "טוב, אתה מחר דואג לזה בבוקר, ראית שפכו לי היום? נאשם 1: כן".
נאשם 2 התקשר מחו"ל באמצע הלילה והלין בפני נאשם 1 על התמודדותו הלא קלה בבורסה באותו יום: "ראית שפכו לי היום?". נאשם 2 ביקש את התערבותו של נאשם 1 להעברת כסף. נאשם 1 באותה שיחה נענה לבקשה.
נאשם 2 "הפריע" לנאשם 1 באמצע הלילה בנושא העברת הכסף. מדובר בנושא שעמד במוקד עניינם של השניים, נושא שהצדיק שיחה ביניהם באמצע הלילה.
נאשם 1 בבית-המשפט לא ידע להסביר השיחה למעט הערכותיו שמדובר במצוקת אשראי של נאשם 2: "אני יכול רק להניח, ברוקר שקנה מניות בהיקף של לא יודע כמה מיליונים, הוא קנה אותם לא כדי להחזיק אותם אלא כדי להעביר לאותו לקוח, לאותו משקיע. זה עניין של אשראי, הוא לא קנה אותן באשראי, הוא קיבל כנראה אשראי בנקאי, קנה מניות והוא צריך לכסות את עמו. בד"כ עושים את זה בסוף יום, בד"כ עושים את זה למחרת היום, וככל שזה מתארך הוא לחוץ יותר, כנראה שאין לו עודפים בחשבון, למה אני צריך לעמוד פה ולפרש? תשאלו אותו" (עמ' 755 שו' 23-18).