נאשם 2: אני יודע אני יודע".
אין מחלוקת כי "דיברתי איתו" הכוונה לנאשם 1 (עמ' 931).
הנה נא, נאשם 2 שינה הנחייתו לשותפו, רועי גיל. תחילה הורה לו למכור מהחשבונות של החברה באקסלנס, אבל משנאשם 1: "רוצה להמשיך", הנחייתו של נאשם 2 לשותפו נשתנתה. נאשם 2 הורה לשותפו לפעול לרכישת מניות בבורסה, וזאת בשעה שלא היה לו, בשלב זה, כל אורדר שהוא (ראה קביעתי בעניין זה בעקבות שיחה 4171 בתת-הפרק המרכז את השיחות מיום 30.11.100).
כלל פעילותו של נאשם 2, כמודגש לעיל, הייתה מוכוונת שער מניית מנופים. להטעמה נוספת בעניין זה ראוי לעיין בשיחתו עם שותפתו, גלי ליברמן להלן.
--- סוף עמוד 65 ---
שיחה 3711
- שיחה בין נאשם 2 לשותפתו, גלי ליברמן, משעה 15:53.
גב' ליברמן שואלת את נאשם 2 האם הוא עוקב אחר המסך, שכן מניית מנופים יורדת לשער מאה וחצי. נאשם 2 הגיב: "בסדר, אני עוד מעט אקנה שם...".
שותפתו של הנאשם מעירה לו כי המניה יורדת. נאשם 2 הגיב בצורה התואמת עמדת המאשימה, שהנושא למעשה בשליטתו ובכוונתו לקנות מניית מנופים על-מנת להיטיב עם שער המניה.
שיחה 3715
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 16:03.
חצי שעה אחר-כך עדכן נאשם 3 את נאשם 2: "יש איזה מוכר אתה.. אתה צריך אגרסיבי לעשות ניקיון עד הבלי שינוי".
נאשם 2 הסביר בבית-המשפט כי אכן בשיחה שלו עם נאשם 3 דובר על המשך קנייה, למרות שכלל לא היה צורך כבר לשמור על שער גבוה, הואיל והיה ברור שמניית מנופים נכנסת למדד ת"א 100, אבל המשך הרכישות מעיד: "אני שמח שהמשכתי בגלל התיק הזה, אדוני אתה יודע מה היה קורה פה עכשיו אם ב-29 או ב-30 לא הייתי סוחר? היו אומרים המבצע נגמר, הוא לא צריך לקנות, הנה ההוכחה שלנו, הוא לא צריך את זה יותר, הוא לא קונה, זה בדיוק כמו שצביקה כל הזמן היה אומר, אם אני קונה אני מריץ, אם אני מוכר אני מריץ, ואם לא הייתי קונה, מה היו אומרים פה עכשיו? הוא לא קונה כי הוא כבר בסדר, אז הוא לא צריך לקנות, הם היו אומרים את זה. ש. העובדות הן עובדות, העובדות הן שאתה קנית. ת. והעובדות שמתמטית אתה יודע שאין סיכוי בעולם שזה לא נכנס" (עמ' 1130 שו' 31 עד עמ' 1131 שו' 5).
צא ולמד, הביטחון שהפגין נאשם 2 בבית-המשפט – ביטחון עליו נסמכת פרקליטתו המלומדת בסיכומיה (ראה עמ' 46-45 לסיכומים) – לא הופגן בזמן אמת (עמ' 1132 שו' 8). שער מניית מנופים היה לנגד עיניו. נאשם 2 פעל כמי שממוקד במטרתו מושא עניינו.