נאשם 3 הסביר בבית-משפט כי לאורך כל שיחותיו עם נאשם 2 רצה רק למכור מניות ולצורך כך היה דרוש לו קונה בדמות נאשם 2 ועל-כן דובב אותו לקנות מניות (עמ' 1294 שו' 18-16).
הנה נא, נאשם 3 המודע למהות פעילותו של נאשם 2 יחד עם נאשם 1 בשוק, עדכן כאן את נאשם 2 על איזשהו מוכר שבגין מכירותיו צריך להיות אגרסיבי, דהיינו לבצע רכישות על-מנת להעביר את השער עד "הבלי שינוי".
שיחה 3723
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 16:12.
--- סוף עמוד 66 ---
נאשם 3 עדכן את נאשם 2, השוהה בחו"ל, כי יש מישהו שמנכה מההנפקה, שכן שם 500 אלף בשער של 101.5. נאשם 2 הסביר בבית-המשפט כי התגובה שלו: "מה אני אעשה?" נובעת מ"התבאסותו" על כך שיש לו מניות בחברה וכבעל מניות גדול אינו מעוניין שהמניות תרדנה, ולא כל שיחה שלו עם נאשם 3 מתייחסת לאורדר של טימור, עם כל הכבוד (עמ' 1137 שו' 17-15).
הסבריו של נאשם 2 אינם מתיישבים עם העובדה שנתבקש להמשיך ולקנות, וכקונה עדיף לו לקנות בזול, גם אם קנה עבור טימור עדיף לקנות בזול ולא להפסיד בפעם השלישית בשל רכישות עבור טימור. למרות זאת, מששמע מנאשם 3 כי מחיר המניה ירד, הגיב כמתואר לעיל (עמ' 1137 שו' 29-25) (הדברים מקבלים משנה הדגשה לנוכח עמדת ההגנה, לפיה באותו יום, לאורך כל היום, נאשם 2 היה סמוך ובטוח בכניסתה של מניית מנופים למדד ת"א 100. ראה סע' 301-299 סיכומי נאשם 2).
שיחה זו משקפת את שקריו הבולטים של נאשם 3 לנאשם 2. נאשם 3 מדווח לנאשם 2 על הוראת מכירה של 200 אלף בשער 102.4.
נאשם 3 באותו יום, 29.11.10, מכר כמות של 579,528 מניות מנופים.
בהמשך, דיווח נאשם 3 לנאשם 2: "אני לקחתי עכשיו במאה ואחד ארבעים אלף, היה לקחתי, עכשיו יש ביקוש ממאה ואחד".
למותר לציין כי נאשם 3 לא הזרים כל הוראת קנייה בזמן אמת.
שיחה 3728
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 16:19.
"נאשם 3: אני חושב שמורידים, יכול להיות שמורידים את זה בגלל הזה?
נאשם 2: לא.
...
נאשם 3: מישהו שם מאתיים אלף בתשעים ושמונה וחצי.
נאשם 2: אז כמה זה עומד?
נאשם 3: תשעים ושמונה וחצי.
נאשם 2: נו? נו יאללה תכניס, תכניס גם אני מכניס יאללה ביי".
שיחה 3732
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 16:24.
"נאשם 2: נו מה קורה שם?
--- סוף עמוד 67 ---
נאשם 3: אולי צריך להכניס עוד, עוד חמישים אלף כל אחד, הנה אני מכניס.
נאשם 2: אז תכניס נו אני לא יכול להתקשר אליו כל רגע, אני אקח לך מחר מה שאתה רוצה, נו.