שיחה 4152
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 15:22.
בשיחה זו שוחחו השניים בשער מניית מנופים, מצבה של המניה שהתחרתה עם מניית מנופים בכניסה למדד, מניית הכשרת הישוב, והעיקר – השיחה נסתיימה בשאלה של נאשם 3 "מה צריך לעשות?", ונאשם 2: "כלום, מנופים צריכה להישאר ככה גם במאה, מנופים לא צריכה כלום".
לאמור, שיחה מוחוורת בעליל. השניים – בהמשך לכל השיחות הקודמות – שוחחו מה עליהם לעשות בעניין שער מניית מנופים, על-מנת לוודא כניסתה של מניית מנופים למדד ת"א 100.
המשך ישיר של אותה שיחה, על כלל מהותה, הוחוור בשיחה 4159.
--- סוף עמוד 72 ---
שיחה 4159
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 15:44.
"נאשם 2: ... דבר איתי מה קורה?
נאשם 3: תשעים, שמונה וחצי ותשע.
נאשם 2: נו, אז למה אתה לא לוקח?
נאשם 3: תגיד, אתה מטומטם? אתה אומר לי אל תיגע, אל תיגע, צעקות.
נאשם 2: לא, אל תיגע במאה, מה זה, יש הרבה היצעים או לא?
נאשם 3: לא".
נאשם 3 עדכן את נאשם 2 על ירידה בשער המניה ל-98.5. נאשם 2 שאל מדוע נאשם 3 לא מתחיל לקנות. נאשם 3 הגיב: "אתה מטומטם? אתה אומר לי אל תיגע אל תיגע". נאשם 2: "נכון, אבל אז השער עמד על מאה".
הנה נא, כל שמעניין את הנאשמים הוא שער מניית מנופים והפעולות שיש לנקוט על-מנת לשמור על שער גבוה שיהא בו כדי להבטיח כניסה למדד ת"א 100. ירידה בשער – כמדווח על-ידי נאשם 3 – מובילה את נאשם 2 לדרוש רכישת מניות, שער של 98.5 אינו כמו שער של 100.
[גם כאן בולטים שקריו של נאשם 3 וכוונתו השלטת לעשות לטובת "כיסו" ולא לפעול בצוותא עם "ידידו", נאשם 2].
שיחה 4161
- בשיחה זו, משעה 15:48, נקבעת פגישה בין נאשם 1 לנאשם 2 בקניון ארנה.
שיחה 4171
- שיחה בין נאשמים 2 ו-3 משעה 16:04, כאשר נאשם 2 נמצא במשרדו של נאשם 1 ("אני פה עם חבר").
"נאשם 2: מה זה עושה? לקחתי שם מאה עכשיו. מה?
נאשם 3: זה עומד מאה נקודה שתיים.
נאשם 2: ואני עומד ביקוש או שנתנו לי אותו?
נאשם 3: איפה היית?
נאשם 2: מאה נקודה שתיים היה לי יתרת ביקוש קצת.
נאשם 3: דפקו לך אותו.
--- סוף עמוד 73 ---
נאשם 2: טוב, ותשמע רגע.
נאשם 3: עכשיו אתה צריך עד מאה ושתיים.
נאשם 2: בסדר. עכשיו יש לי עוד זמן, תשמע רגע.
...
נאשם 2: אה תהיה מוכן אתה גם, אני קונה שתיים שלוש אם צריך אבל אם איזה מישהו פה בא להפריע לנו בגדול, אתה מבין מה אתה מתכוון? אני לא דואג על המחיר, אני דואג על ה..שלא יורידו את זה חזק. תראה אין מצב כזה אבל לא משנה, סתם שנהיה מוכנים".