נאשם 2 שוחח עם נאשם 3 ממשרדיו של נאשם 1 (כמאושר על-ידי נאשם 1 בבית-המשפט) (עמ' 765 שו' 27-26). שני הנאשמים 2 ו-3 שוחחו על המסחר המתנהל במניית מנופים בבורסה, נאשם 2 סיפר לנאשם 3 כי בכוונתו לרכוש ב-3-2 מיליון ₪ מניית מנופים.
נראה מהשיחה כי נאשם 2 ביקש להבטיח כי נאשם 3 יפעל יחד עמו לשמירת שער מניית מנופים פן יבוא מישהו – בתרחיש אימים – ויבקש להוריד את שער המניה???
נאשם 2 הכחיש זאת בבית-המשפט ואישר כי אמנם פחד מתסריט אימה פרי דמיונם של נאשם 1 ודני וקנין, אבל מה שהטריד אותו זה שהשער לא ירד ל-94 (עמ' 1146 שו' 24-23).
התובע הנכבד ציטט לנאשם 2 מחקירתו ברשות. על-פי דבריו בחקירה אישר לחוקרים שאם יצטרך לקנות גם ב-3-2 מיליון, תהיה לו הזמנה לזה (ת/2ד קובץ 627 עמ' 86 שו' 29-25). ובהמשך, החוקר יריב עמיעד: "לא שיש לך הזמנה מראש של שלוש מיליון?". נאשם 2: "למה, גם אתה תקנה שלושה מיליון אני אביא לך קונה לשלושה מיליון". חוקר יריב עמיעד: "כן". נאשם 2: "סבבה".
הנה נא, נאשם 2 אישר בחקירתו בראשית כי באותו שלב ביום 30.11.10 לא קיבל כל אורדר מעסקת טימור בן-יהודה.
דברים אלה שמסר נאשם 2 בחקירתו ברשות מתיישבים להפליא עם תיעוד שיחותיו בזמן אמת עם נאשם 3, לפיהם בכוונתו לקנות 3-2 מיליון: "אם צריך", "אם איזה מישהו פה בא להפריע לנו בגדול".
- בבית-המשפט הסביר נאשם 2: "ואני גם אומר אחרת, אז בוא נשים את כל רצף השיחה הזאת, אני אומר עוד פעם, אני אומר לך, קניתי רק לפי אורדרים, אני קיבלתי אורדר באותו יום שהקונה רוצה להמשיך לקנות, זו עסקה שקניתי, זו עסקה שנסלקה. לאדוני אני אומר, אם מפחיד אותי רק תסריט האימה אני לא צריך לקנות ב-100, אני צריך לקנות בפקודות למטה שלא יגיע ל-94, אין פה שום רציונל כלכלי לקנות אלא לקנות, אין פה שום רציונל אלא לקנות עבור קונה, זה הרציונל היחיד" (עמ' 1149 שו' 25-20).
נאשם 2, מסיבות ברורות, בניגוד לדבריו המפורשים בחקירתו ברשות, נצמד בבית-המשפט לטיעון לפיו פעל לפי אורדר וכל דבריו קשורים לאותו אורדר שצפוי היה מעסקת טימור בן-יהודה.
--- סוף עמוד 74 ---
במצב דברים זה, אציג מספר עובדות שמערערות עמדה זו של נאשם 2 בבית-המשפט:
א. מסרון של נאשם 2 לנאשם 1 מיום 01.12.10 (מסרון מס' 4575), בו מבקש נאשם 2 מנאשם 1 להזכיר לו פגישה עם ליבוביץ ולדאוג בבקשה: "...למחוץ לבורסה לפחות 2.5 ח".
ב. באותו יום, 01.12.10 שעה 15:12, נאשם 1 הציע כי נאשם 2 ישוב אליו בשלב מאוחר יותר, ונאשם 2: "אתה אבל מטפל בי היום... תעשה משהו לטפל לי כי הם מטריפים אותי, בסדר?".