מיד בהמשך אישר כי בחקירתו במשטרה הרחיב קמעה יותר, משציין כי נאשם 2 קנה מניות והוא רצה להיפטר מהן, אך מאחר שלא רצה להשפיע על השער לפני היום הקובע, ביקש להיפטר מאותן מניות ביום 01.12.10 מאחר שהינו נזקק לכסף (עמ' 212 שו' 5).
הנה נא, נאשם 2 היה מעוניין למכור מניות, שרכש בתקופה הרלוונטית בעת ההתמודדות על הכניסה למדד במחיר נמוך משער הבורסה, מאחר שהוא היה "צריך פשוט לנקות את זה". [במילים אחרות, נאשם 2 ביקש, למעשה, מדני וקנין כי יסייע ב"חילוצו", שכן רכש מניות מנופים בתקופה הרלוונטית על-מנת להשפיע על השער, ועתה "המחלץ" המופתע של נאשם 1 מתמהמה ומשתהה].
המסקנה העולה מזה, כי ביום 01.12.10 לא היה כל אורדר מובטח שיכול היה להניח דעתו של נאשם 2. לא ניתן להניח כי נאשם 2 ביקש ביום 01.12.10 להיפטר ממניות אותן החזיק, למרות שידע שקיים אורדר, על-פיו עליו לאסוף מניות למשקיע אסטרטגי. [לא למותר לצטט מדבריו של נאשם 1, שלו היה נאשם 2 מוכר מניות שאסף עבור טימור לאחר, אזי: "הוא יכול לעשות את זה פעם אחת איתי, הוא לא יכול לעשות את זה פעמיים..." (עמ' 572 שו' 24-23).
רוצה לומר, טענתו של נאשם 2 לפיה, כבר ביום 29.11.10 נמסר לו על האורדר השלישי הינה טענה תלושה מהראיות שנפרשו בבית-המשפט.
גדולה מזו, שיחה זו מעבה עמדת המאשימה.
--- סוף עמוד 76 ---
עינינו רואות, נאשם 2 פנה למנכ"ל חברת מנופים ומבקש "מחלץ" למניות מנופים, שרכש בתקופה הרלוונטית. נאשם 2 מוכן למסור ל"מחלץ" מניות אלו "מחוץ לבורסה", במחיר זול.
הנה נא, השתקפות תזת המאשימה בתבנית זעיר אנפין.
ביתר שאת, אליבא דהגנה, נאשם 2 פעל לאיסוף מניות עבור משקיע אסטרטגי. אם אכן כך, מדוע ולמה ביקש להיפטר מאותן מניות בכל מחיר ביום 01.12.2010?!
התשובה ברורה מאליה. גרסת ההגנה תלויה על בלימה.
- ועוד, צרת נאשם 2 הם הדברים המתועדים בשיחה 4171 ומתחברים לשיחות הקודמות בין הנאשמים 2 ו-3. נאשם 3 אמר לנאשם 2 כי הוא צריך להגיע עד 102 ואז נאשם 2 הורה לו להיות מוכן להיכנס ברכישות, והוא עצמו (נאשם 2) קונה שניים שלושה מיליון, והעיקר לענייננו: "אני לא דואג על המחיר... שלא יורידו את זה חזק...".
נאשם 2 התייצג כאן כמי ש"יצא מהארון" ומשקף לנאשם 3 דברים הידועים לאחרון. נאשם 2 ציין כי אם צריך ירכוש גם ב-3-2 מיליון. מה זאת אומרת "אם צריך": "אם איזה מישהו פה בא להפריע לנו בגדול, אתה מבין למה אני מתכוון?".