הנאשם 1 ציין והדגיש כי הוא לא ידע בזמן אמת אם נאשם 2 מכר לטימור מניות שלו או מניות של אחרים אותם קנה בבורסה. כמו כן, לא ידע באיזה שערים רכש נאשם 2 את המניות אותן מכר לטימור.
נאשם 1 הדגיש כי מעולם לא ביקש מנאשם 2 להשפיע על שער מניית מנופים. יתר על כן, נאשם 2 לא היה כפוף לו, וגם שהיה יועצו לשוק ההון, הקשרים ביניהם לא היו קשרים פורמליים (עמ' 553).
הודעות הנאשם 1 בחקירתו ברשות מול דבריו בבית-המשפט
- בחקירתו ברשות לניירות ערך מיום 13.07.11 נשאל נאשם 1 לגבי התנאים הנדרשים לצורך כניסה למדד ת"א 100. אביא את הדברים כלשונם:
"חוקרת – האם ידוע לך כיצד נקבע אילו חברות נכנסות למדד ת"א 100 במידה שיש כמה חברות, חברות שעומדות בתנאים של החזקות ציבור ושווי?
נאשם 1 – עוד פעם, סליחה.
--- סוף עמוד 83 ---
חוקרת – אם יש כמה חברות שעומדות בתנאי הסף של שווי והחזקות ציבור, האם אתה יודע כיצד נקבעת כניסה של החברות למדד?
נאשם 1 – לא".
ובהמשך:
"אני הבנתי שיש איזשהי נוסחה מורכבת של שקלול של ימי מסחר או משהו כזה" (ת/1א, קובץ 548 עמ' 10-9).
נאשם 1 ניסה בבית-המשפט להסביר מצבו במהלך חקירתו ברשות, וככל שהאריך בתשובתו כך ברור היה כי אין בפיו הסבר לעובדה הניצחת, שנצטיירה בבית-משפט, לפיה הנאשם בחקירתו ברשות ביקש להציג עצמו כמי שאינו יודע ושולט במהלכים בסיסיים של שוק המניות.
גם עדות שותפו, נאשם 2, בבית-המשפט בסוגיה זו מעידה נגדו. בדומה, גם עדות מנכ"ל החברה, דני וקנין, בבית-המשפט (ראה עמ' 200 לפרוטוקול שו' 23 עד עמ' 201 שו' 1).
הנאשם בחקירתו ברשות ציין כי אינו זוכר מי היו החברות שהתמודדו מול מנופים על הכניסה למדד ת"א 100 (ת/1א קובץ 548, עמ' 14 שו' 18-16).
תוצרי שיחות האזנות סתר מעידים אחרת (ראה למשל שיחה 447 לעיל).
- הנאשם 1 ציין בחקירתו ברשות כי אין לו מושג מהו השער המינימלי שתוחם בין כניסה למדד ת"א 100 לבין אי כניסה למדד (ת/1א, קובץ 548, עמ' 48 שו' 17-15). הנאשם ציין כי אינו יודע מה המשמעות של שער 94.5 (שם, שו' 22). כך גם בעמ' 54 לקובץ 548, נאשם 1 השיב תשובות מהן עולה כי לא שלט כלל בנתונים שאמורים היו להשפיע על כניסת חברת מנופים למדד ת"א 100. למשל:
"חוקרת – אתה לא יודע על כמה עליה הייתם צריכים כדי שאתם תיכנסו?
נאשם 1 – חד-משמעית.
חוקרת – אתה לא יודע באיזה שער מניית מנופים הייתה צריכה לעמוד בשביל להיכנס למדד ת"א 100?