משנזכר בנתון זה, הסכים לומר כי השתיים או שלוש שיחות שניהל באותה תקופה עם נאשם 1 נסובו סביב העסקאות עם טימור בן-יהודה (ת/2ב, קובץ 564, עמ' 21, שו' 10).
בחקירתו ברשות מיום 17.07.11 הוצגו לנאשם 2 לראשונה חלק מהשיחות שנקלטו בהאזנות הסתר, ובכלל זה שיחות של נאשם 2 עם נאשם 1 בנושא שער מניית מנופים. נאשם 2 התבקש על-ידי החוקר להסביר כוונתו באותה שיחה. ותגובת הנאשם:
"נאשם 2: לא יודע מה להגיד לך.
חוקר: טוב, אתה יכול להגיד את האמת, תמיד זה יוצא.
נאשם 2: אני כל הזמן אומר את האמת.
חוקר: או.קי.
נאשם 2: לא מעוניין להגיב על זה.
--- סוף עמוד 102 ---
חוקר: אתה לא מעוניין להגיב על זה?
נאשם 2: לא" (ת/2ג, קובץ 579, עמ' 3, שו' 14-7).
החוקר המשיך להשמיע לנאשם 2 את המשך השיחה עם נאשם 1 ושאל מה הכוונה של נאשם 1 בדבריו: "כן אבל זה לא עולה":
חוקר: זו האפשרות שלך עכשיו להסביר את מה שאמרת.
נאשם 2: בסדר.
חוקר: כן.
נאשם 2: אני מפסיק לדבר.
חוקר: כן.
נאשם 2: אני רוצה עורך-דין" (ת/2ג, קובץ 579, עמ' 4 שו' 16-11).
הנה נא, משנחשף נאשם 2 במהלך החקירה לתוצרי האזנות הסתר, שינה טעמו.
- בחקירתו ברשות סיפר כי היה זה הוא שפנה לנאשם 1 להביא עוד קונים, על-מנת לייצב את האפטר מרקט של ההנפקה: "שיקנו במניה שיאזנו את מידת ההיצע, המוכרים עם מידת הקונים, וכתוצאה מזה הנייר, לצורך העניין, יעמוד באותם קריטריונים שהוא עמד ב-15 לחודש שהוא היה אמור להיכנס לת"א 100". (ת/2ג, קובץ 590, עמ' 64 שו' 23 עד עמ' 65 שו' 15).
בבית-המשפט גרסתו הייתה שונה.
בחקירתו הראשית בבית-משפט מיום 18.03.15 העיד נאשם 2 לשאלת פרקליטתו המלומדת, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, כי לאחר ההנפקה נוצרה הזדמנות מטורפת לקנייה: "ב-16 לנובמבר, יום אחרי ההנפקה, מגיעים היצעים גדולים, מכירות גדולות, מגיעים גם קונים גדולים, יש לגזור ערך של משהו כמו 13-12 מיליון". וכן: "...במחיר שהנייר נראה ב-16 וה-17 לחודש יש גם רווח אדיר, וזה לא רק תלוי במחיר" (עמ' 846 שו' 4). וכן: "...זוהי הזדמנות מטורפת לקנות, לא לג'קי בן זקן בלבד, גם איתו דיברתי על זה, אני שידרתי את הנייר הזה לכל מי שיכולתי, חלקם הלכו לקנות בבורסה" (עמ' 848 שו' 13-12).
הנה נא, נאשם 2 בחקירתו ברשות ציין כי הוא היה היוזם לעסקאות בן-יהודה. בבית-המשפט תיאר את הדברים אחרת, כשהוא מנתק הקשר בין הבאת קונים חדשים לכניסה למדד ת"א 100. בהמשך, בחקירתו בבית-משפט הניח נאשם 2, כביכול, תשתית מדוע ולמה היה ראוי להציע מניות מנופים לטימור בן-יהודה [לציין, לפי גרסת נאשם 11 בבית-המשפט היה זה נניקשוילי שיזם רכישת המניות לטובתו של טימור].