נאשם 2: לא" (ת/2א, קובץ 559, עמ' 25 שו' 36-7).
הנה נא, נאשם 2 מכזב בחקירתו ברשות בצורה בוטה ובולטת.
- לשאלת החוקר, יריב עמיעד, מה חשב נאשם 1 בעניין ניסיונות לפגוע במניה כדי למנוע כניסתה למדד ת"א 100 והאם שוחח על זה עמו, השיב נאשם 2: "ממש לא, מי יכול למנוע את זה?" (שם, עמ' 26 שו' 6).
נאשם 2 אף ההין להשיב:
"חוקר: אם אנשים מורידים בכוונה את הנייר, אתה יודע, יש תחרות, יש זה, לא יודע.
נאשם 2: אתה לשיטתך, אני כזה מתוחכם, אתה שומע?" (שם, עמ' 26 שו' 9).
בהמשך:
"חוקר: תגיד, שאלה ישירה, ג'קי ביקש ממך סיוע לנסות להבטיח את הכניסה של מנופים למדד ת"א 100?
נאשם 2: לא. השאלה הקודמת לא הייתה ישירה? כל השאלות שלך ישירות.
חוקר: אתה הצעת אי-פעם לעזור לו להבטיח את הכניסה של מדד ת"א 100?
נאשם 2: לא. לא. לא" (ת/2א, קובץ 559, עמ' 27 שו' 9-5).
- הנה נא, טרם חשפו חוקרי הרשות בפני נאשם 2 תוצרי האזנות הסתר, דיבר נאשם 2, בביטחון האופייני לו, כי לא היה בקשר עם נאשם 1 ואולי בכל התקופה דיבר איתו פעם או פעמיים
--- סוף עמוד 101 ---
בטלפון. אישור כניסת מניית מנופים למדד ת"א 100, ספק אם היה אירוע משמעותי ולו עצמו נודע על-כך מהעיתון עשרה ימים אחרי 30 לחודש נובמבר.
נאשם 2, כמפורט לעיל, הקפיד לכזב לחוקריו משציין כי לא שוחח עם נאשם 1 במצב מניית מנופים, מה קורה עמה ולא דיבר עם נאשם 1 בעניין השינויים במסחר. כמו כן, לא יודע על ניסיונות לפגוע בסיכויי כניסתה של מניית מנופים למדד ת"א 100 ועל שיחות בנושא.
לאמור, משהעריך נאשם 2 היקף ועומק ידיעות החוקרים כפי שהעריך בתחילת חקירתו, שיקר בחקירתו במצח נחושה בנקודות המרכזיות בנשוא ענייננו.
- אמור מעתה, בדומה לנאשם 1, גם נאשם 2 ביקש להרחיק עצמו משותפו לקשר הפלילי. ניסיונו של נאשם 2 להרחיק עצמו במהלך חקירתו ברשות מפעילותו האינטנסיבית בשוק יחד עם נאשם 1, מצביעה על הכרתו ומודעותו לשותפותו הפלילית עם נאשם 1 להשפיע בדרכי תרמית על שער מניית מנופים.
בעניין טימור בן-יהודה:
- בחקירתו הראשונה ברשות ביום 14.07.11 סיפר נאשם 2 כי פנה אל נאשם 1 ושאל אותו אם מישהו רוצה לקנות סחורה. נאשם 1 הביא לו איזה משקיע שמיוצג על-ידי עו"ד אודי ברזילי, והוא מכר לו מניות מנופים בשווי כמה מיליוני שקלים מחוץ לבורסה (ת/2א, קובץ 550, עמ' 13 שו' 11-1). נאשם 2 הדגיש כי הוא אינו יודע זהותו של אותו קונה והעסקה נסתכמה בשתי עסקאות של סך-הכל 55 מיליון (ת/2א, קובץ 550, עמ' 14 שו' 17-11).
בהמשך החקירה, משהחוקר יריב עמיעד שאל אותו האם השם טימור בן-יהודה אומר לו משהו, ציין נאשם 2 כי שם המשקיע הוא טימור. נאשם 2 הסביר כי עתה, משהחוקר מזכיר לו, אז הוא נזכר כי למשקיע מחו"ל קראו טימור (ת/2ב, קובץ 564, עמ' 18 שו' 29-27).