נאשם 2 ציין כי באותה שיחת טלפון שנתקיימה לאחריה – ממכשירי פלאפון אחרים שלא היו תחת האזנה – מסר לו נאשם 1 את האורדר הראשון ומסר לו כנראה גם את שמו של המשקיע.
מדוע בחר נאשם 2 להמשיך שיחה תמימה במכשירי טלפון אחרים, לנאשם הפתרון (ראה עמ' 1009 שו' 21).
--- סוף עמוד 115 ---
בחקירתו ברשות התייחס נאשם 2: "אני לא ביקשתי לעבור טלפונים ויכול להיות שהוא שומר על, אה, על זה שגם הוא לא מכיר יותר מדי, אם להביא קונה זה, אה, זה בסדר, לא בסדר, למרות..." (ת/2ג, קובץ 601, עמ' 16 שו' 15-13).
הנה נא, נאשם 2, שכמצוין בפרק הדן בכלל גרסתו הינו סוחר בורסה, שניחן בתחכום ובתבונה רבה – אפילו הוא מתקשה להסביר בלשונו הקלה מדוע נדרש הוא על-ידי נאשם 1 לעבור לטלפון אחר והכיצד בקשה זו נתקבלה בטבעיות כמובנת מאליה.
העולה מהשיחה מלמד, כי לו מוקד שיחת נאשמים 1 ו-2 היה, כנטען על-ידם, מסירת האורדר ושמו של המשקיע – דברים לגיטימיים שכאלה, לעצמם, לא היו מובילים את הנאשמים להחליף טלפונים כמי שמבקשים להשתחרר מכוחה של האזנה לדברים.
- אמור מעתה, השתקפות קלאסית של "התנהגות מפלילה".
[ראה למשל: ע"פ 663/81 חורי נ. מ"י לו (2) 85, בעמ' 95; ע"פ 267/72 בן יאיר ואח' נ. מ"י פ"ד כז (1) 92, עמ' 96; ע"פ 571/86, אדרי נ. מ"י פ"ד מג (4) 329 עמ' 337].
- ועוד, עיון בתיעוד האזנות סתר לנאשמים מלמד כי הנאשמים שוחחו – בנושא רכישת ומכירת מניות – בשפה הנראית על-פניה כשפה מתומצתת ומקודדת. הנאשמים שוחחו ביניהם כמי שמבקשים לנעול השיחות ומשמעותן בפני "זר".
להלן מספר דוגמאות מיוחדות בשיחות, שרובן ככולן, אינן שיחות מקובלות ופתוחות בין חברים:
בשיחה 231 נאשם 3 אמר לנאשם 2: "הוא לא בא לקנות", ונאשם 2: "הוא יבוא לקנות". לשניים היה ברור במי המדובר, אך השניים הקפידו לא לציין את שמו בהקשר המדובר. בשיחה 759 ציין נאשם 2, בין היתר: "בסדר, תחכה לדבר הזה...". נאשם 2 דיבר על הדבר הזה, כששני המשוחחים יודעים במה מדובר ומקפידים שלא לומר את הדבר. בשיחה 1002 נאשם 2 לנאשם 1: "מטופל לעוד שבוע?". ונאשם 1: "מטופל אה, אחד מטופל ל.. ליומיים, כן תוך יומיים". שיחה סתומה, כביכול, כשניכר שהשניים מבינים בבהירות תוכנה. בשיחה 1162 נאשם 2 ציין בפני נאשם 3 כי הינו צריך אותו כי יש עבודה. לא אחד מהשניים פירש התיבות הנ"ל, לא אחד מהשניים דיבר על אותה עבודה (גם לא בדיוק בבית-משפט). בשיחה 3548 ציין נאשם 2, בין היתר: "...הוא דיבר איתי בשתיים בלילה, לוקח, הוא מביא היום את הזה". ואחר-כך: "הוא מארגן את זה היום".