על בסיס נתונים אלה מומחה התביעה הסיק כי אם נאשם 3 ידע מראש על כוונתו של נאשם 2 לבצע רכישות גדולות במניית מנופים – הרי שברור שנאשם 3 ניצל ידיעה זו כדי למכור לנאשם 2 כמויות גדולות יחסית. ועוד, העסקאות שנקשרו בין הנאשמים הכתיבו את שער המניה בפרקי הזמן בהם הנאשמים פעלו.
מומחה ההגנה
- המוצג נ/37 הינו חוות דעתו של פרופ' אהרון עופר, מומחה מטעמו של נאשם 2 (להלן: מומחה ההגנה).
- מומחה ההגנה מצא מניית מנופים הייתה נכנסת למדד ת"א-100 גם אלמלא פעילותו של נאשם 2 במסחר, שכן השפעתו של נאשם 2 על שער המנייה הייתה זניחה (0.93%, אליבא דמומחה ההגנה). המומחה הגיע למסקנה זו לאחר שבחן את נתוני המסחר בתקופה הקובעת לכניסה למדד, ו"נטרל" מהם את פקודות המסחר שהוזרמו ע"י נאשם 2 (ראו נ/37 עמ' 10-11).
- מומחה ההגנה מצא כי הייתה נדרשת ירידה דרמטית בשער המנייה בשלושת ימי המסחר האחרונים בתקופה הקובעת על מנת שהמנייה לא תיכנס למדד (ביום 28.11.2010 – ירידה של 15.46%, או ירידה של 8.17% בכל אחד משלושת הימים שנותרו; ביום 29.11.2010 – ירידה של 23.44%, או ירידה של 16.54% בכל אחד מן היומיים שנותרו; ביום 30.11.2010 – ירידה של 44.46%). מכיוון שבמשך 3 שנים שקדמו לתקופה הקובעת ירידת השער היומית הגבוהה ביותר של מניית מנופים הייתה בשיעור של 13.9%, סבר מומחה ההגנה כי בשלושת ימי המסחר האחרונים בתקופה הקובעת כניסתה של מניית מנופים למדד הייתה מובטחת בהסתברות של קרוב ל-100% (ראו נ/37 עמ' 11-12).
כן מצא מומחה ההגנה כי ב-7 מתוך 8 ימי המסחר בהם פעל נאשם 2 בתקופה הקובעת שער הפתיחה של מניית מנופים היה גבוה או שווה לשער הנעילה של היום הקודם. מכך הסיק מומחה ההגנה כי שערי הנעילה לא היו מלאכותיים, אלא דווקא תאמו את הערכת השוק ביחס לשווי המנייה (ראו נ/37 עמ' 12-14).
- לבסוף, מומחה ההגנה קבע כי משקיע המעוניין לרכוש או למכור כמות גדולה של מניות בלי להשפיע על השער ימקד פעילותו בשעות בהן קצב המסחר הוא גבוה. על כן, כך מומחה ההגנה, קיים היגיון כלכלי בריכוז פעילות לקראת סוף יום המסחר, שכן ישנה עלייה במחזורי המסחר החל משעה 15:00 ועד לסוף השלב הרציף. מומחה ההגנה ביסס קביעה זו על השוואת מחזורי
--- סוף עמוד 119 ---
המסחר של תשע מניות בעלות מאפיינים דומים למניית מנופים – מניות של חברות נדל"ן מובילות ומניות של חברות נפט וגז ("מניות חלום").