רועי: דוד
שי: שי
רועי: אה איפה הוא
--- סוף עמוד 60 ---
שי: עלה למעלה להחתים
רועי: אה הוא פה אצלנו.
(...)
שי: הוא עלה להחתים (ל.ב.) ההנפקה (ל.ב.) אם אני רואה אותו להגיד ש...
רועי: כן. שיהיה לנו בהצלחה ושידבר איתי.
שי: טוב. אנחנו בשיא השיגעון פה שתדע.
רועי: אני יודע
שי: נשבע לך לא ישנו בלילה. אתה יודע.
רועי: כן?
שי: נשבע לך לא ישנתי בלילה. אני לא ישנתי בלילה הזה טוב. לא ש...
רועי: לא נרדמת או שהתעוררת מוקדם?
שי: גם וגם... אני כל הזמן חושבים זה וזה, כאילו הגענו לפינה שאנחנו עושים את הדבר הכי גדול שעשינו אי פעם
רועי: וואלה
שי: שאפילו לא דומה למה שעשינו כאן לפני זה. אנחנו כל הזמן עושים דברים גדולים אבל (ל.ב.) מפלצתי
רועי: יאללה אני מחזיק אצבעות".
הנאשמים מסבירים כי בעסקאות גדולות שאינן מתבצעות דרך המערכת הממוחשבת נדרשות חתימות של גורמי ההנהלה. כך גם במקרה זה, גורמי ההנהלה מעורים בכל ואף מאחלים להצלחת התוכנית (פ' 15.2.2015 עמ' 2003 ש' 16-26, עמ' 2004 ש' 19-27).
- שיחה נוספת מיום המכרז, שנאשמים 3-4 סבורים כי היא מהותית ומלמדת על כך שלא היתה תוכנית מרמתית או "תוכנית משותפת", הינה שיחה שהתקיימה בשעה 14:22 שהוגשה וסומנה ת/8נא. בשיחה זו מגלים נאשמים 3-4 כי "לקוח" אחר של פסגות ביצע במהלך השבוע לקראת המכרז מכירות של נייר 217 וגם אותו "לקוח" מעוניין להשתתף במכרז ההחלף. לשיטתם ההלם מהגילוי מלמד על כך שלא היה כל תיאום בין סוחרי דויטשה לבין פסגות:
"דוד: כמה אתה רוצה באיזה מחיר? תגיד לי באיזה מחיר
סער: באיזה מחיר אתה אומר, נו?
דוד: אני לא יודע, אחי, אני, אני יש לי הזמנה ב97.9 גדולה
סער: מה? לא קשור אלינו?
דוד: לא קשור אליכם, כמובן, אבל אז מה זה משנה, זה לא משפיע על הכמויות אחי
סער: איך זה יכול להיות?
--- סוף עמוד 61 ---
דוד: מה אתה רוצה, אחי, הבנאדם מכר כל השבוע רוצה לקנות חזרה, מה...
סער: בוא'נה, אז יש עוד קונה חוץ מאיתנו?
(...)
סער: כמה הוא רוצה?
דוד: הוא רוצה 600 מיליון
סער: בוא'נה אתה לא רציני...
דוד: כן, אתה יודע כמה הוא רוצה ב... ב.. 610?
סער: כמה?
דוד: יארד וחצי
סער: זה גם אנחנו הולכים לעשות?
דוד: לא, מה פתאום, זה אנחנו הולכים לעשות אבל לא אתה משתתף... מה לא ברור לך כאן, סער, יענו בשוק
סער: אז זה גם אתה הולך לעשות דרכי?
דוד: הכל דרכך
סער: נו אז כמה... אני לא יכ... כמה מימון אתה תצטרך?
דוד: אמרתי לך, עד 3 מיליארד