סער: אני הזעתי פה.
שי: אתם שחקנים, אתם הזעתם. גם אנחנו הזענו. תאמין לי אתם שחקנים.
סער: איזה נו מה, היה בסדר הא?
שי: היה מה זה היה בסדר? היה מושלם. אתמול היה יום מושלם שתדע. אתה לא היחיד, באמת, כאילו מבחינת ה-אתה יודע, מבחינת התכנית ומה שקרה בפועל, מושלם. אין... אתה לא יכול -
סער: לא, אתה לא מבין למה זה הגיע כל כך אתם יושבים שם זה,
שי: ... אחי אל תזיין ת'מוח. כאילו אנחנו לא הבאנו פה איזה גדודים שהורידו פה את השחרים. תפסיק לבלבל את המוח.
סער: הבאתם?
שי: מה לא אתמול, לפני זה. יומיים אחרי זה זה כבר נפל לבד, זה כבר לא...".
בן דוד טען כי תשובתו של וינטראוב "אתה אומר לא קשור לדולר, לא קשור לכולם" מעידה על כך שלא היה תיאום ותוכנית תרמיתית, תשובה שכזו מלמדת לגישתו על כך שוינטראוב כלל לא יודע אם הוא מסכים עם בן דוד אם השוק הולך לעלות או לא (פ' 15.2.2015 עמ' 2019 ש' 17 - עמ' 2020 ש' 2).
ביחס ל"תחרות" בין בן דוד לבין וינטראוב אשר באה לידי ביטוי בשיחה ("אתם הזעתם. גם אנחנו הזענו" ובהמשך לכך "הבאנו גדודים שהורידו פה את השחרים") טוען בן דוד כי מדובר בויכוח על מי מכר יותר, מי פעל יותר, התהדרות בפעולות שהן לגיטימיות. ה"תכנית" אותה הוא מציין בשיחה היא לשיטתו תכנית לגיטימית של היערכות למכרז, הוא מפנה בסיכומיו להתבטאויות בהמשך אותה השיחה:
"שי: אז נפל לך סיטואציה אבל ולבריאות שיהיה לך נו מה אתה רוצה?
סער: אני לא, כעיקרון אני לא חושב שאותה, שאותה כמות הייתה משפיעה אותו דבר במצב אחר. אני לא דפוק אל תצעק.
(...)
סער: זה היה יכול גם לא לקרות מה?
שי: בוודאי שזה יכול, לא אני אומר לך, תקשיב מבחינת הסיטואציה מושלם, אין כאילו".
בן דוד טוען כי חלק זה של השיחה מראה כי נפלה לידם סיטואציה, היה להם מזל שהשוק נפל, לא היתה שום תכנית מתואמת (פ' 15.2.2015 עמ' 2020 ש' 7-27).
ביחס לסוף השיחה, טוען וינטראוב כי ניכרת פליאתו ביחס לטענת בן דוד כי התערבו במסחר ("הבאתם?").
--- סוף עמוד 71 ---
- הנאשמים מפנים לשיחה אחרת שהתקיימה ביום 5.9.2007 בין אדרי לבין וינטראוב, שיחה שהוגשה וסומנה כ-נ/204. בשיחה זו דויטשה בנק כבר מצוי בלונג אחרי המכרז ווינטראוב שאיננו מבין את ירידות השוק מנסה לברר עם אדרי מי עומד מאחורי המכירות בסברו כי מדובר ב"לקוח" של פסגות:
"סער: זה לא הבחור שלך פה מוכר, תגיד לי?
אדרי: זה בוודאות לא
סער: מה?
אדרי: הבחור שלי לא מוכר כי פשוט אין לו