שי: בכל ההחלפים?
דוד: בכל ההחלפים באיזה מחירים אתה מת אחי (צוחק).
שי: בטח ב.. ב.. בקריסות
דוד: (צוחק) הנייר מאה עשרים וחמש שלוש, הוא נתן להם במאה עשרים וארבע שש.
שי: תאמין לי א.. א..אנחנו צריכים לקבל רטיינר מהאוצר.
דוד: תאמין לי, מטומטמים עשינו להם את העבודה, אבל עוד בעיה אתה יודע מה, ניתן להם להתייבש חודשיים שלושה ואז נבוא אליהם בעוצמה שהם לא יידעו איך ל.. לאכול את זה.
שי: אשכרה נ..נפתיע אותם באיזה נקודה שהם לא היו.. לא איך לצאת ממנה.
דוד: תדע לך .. שתדע זה טוב, אולי עיוותנו את השווקים אחי אתה יודע, עכשיו מה הקטע אתה יודע למה הם לא החליפו? כי כנראה הם לא היו מוכנים לרדת במחיר עכשיו הם ילמדו שאין להם ברירה.
שי: כן, יגידו בונא'ה רגע היה כאן איזה שחקן שהיה מחליף מאות מיליונים במחירי שוק.
דוד: איפה הוא?
שי: הוא עזב את הארץ כנראה, הוא לקח את הכסף והלך. עכשיו באים שחקנים חדשים ומחליפים רק בדיסקאונטים משמעותיים. יא חתיכת מזד.. מאה חמישים מיליון איזה סכום פתאט, בונה..".
--- סוף עמוד 74 ---
המאשימה מפנה לאמרתו של אדרי כי יתכן ועיוותו את השווקים, לגישתה שיחה זו חושפת את הרעיון שמאחורי פעילות פסגות לפני המכרז - הורדת שערים באופן מלאכותי תוך יצירת מצג שווא שהמחירים של פסגות במכרז הם מחירי שוק אטרקטיביים.
סיכום - שיחות מוקלטות
נאשמים 1 ו-2
- ביחס לנאשמים 1-2, אציין כבר בפתח הדברים כי לא מכל השיחות אשר הוצגו על ידי המאשימה ניתן ללמוד באופן חד משמעי בדבר כוונת הנאשמים להשפיע על השער של ניירות ערך או על רקימת תוכנית מרמתית. נוכח הסקירה המקיפה של השיחות המוקלטות בפרק הרלוונטי אציג כעת רק מספר דוגמאות לשיחות מהן ניתן להסיק על הלך רוחם של הנאשמים:
כך למשל ביחס לשיחתו של אדרי עם חן הימלפרב מיום 14.8.2007 (ת/97) שם נאמר על ידי אדרי "אני ארסק לך את השוק" - כפי שציינתי לעיל, סבורני כי ביטוי זה יכול, בהתחשב בצדדים לשיחה ובהקשרה, לסבול גם פרשנות "סלנג" לה טוענים הנאשמים לפיה מכירת נייר הערך בכמויות משמעותיות עשויה להוביל לירידה בשערו, לפיכך אין בה כדי ללמד בהכרח על כוונה של אדרי להשפיע על השער, אולם יש בה בוודאי כדי ללמד על מודעותו של אדרי להשפעה הגדולה שעשויה להיות לו על השוק ועל מחירם של ניירות הערך;
שיחה בין אדרי לבין נבון מיום 3.9.2007 (ת/8טז) בה דן אדרי ביעדיו בנוגע למחיר האג"ח, כאשר הוא מסביר את השיחה כך ש"היעד שלו" הוא למעשה המחיר אליו הוא מאמין שהשוק יגיע, ולא המחיר אליו הוא ביקש להוריד את השוק. סבור אני שהסבר זה יכול להתקבל על הדעת בהתחשב ב"סלנג" שבין הסוחרים;