על כן, אין מקום לקביעות הנוגעות למהימנותו כיוון שגרסתו נותרה אחידה.
סער וינטראוב - נאשם 4
- בחקירתו ברשות ניירות ערך הושמעה לויטנראוב השיחה בינו לבין אדרי מיום 3.9.2007 (ת/8יט), בחלק להלן משוחחים השניים על "השחרים":
"סער: תגיד, מה אתה חושב על מה שפה עשיתי היום? זה
דוד: במה?
סער: ב... שחרים
(...)
סער: השאלה אם אה... זהו, אני כאילו עכשיו אני מרפה קצת.
דוד: אל תמכור יותר עכשיו
(...)
דוד: בסדר גמור, עזוב אותך, סוף היום זה... אנחנו ניתן להם עוד מכה למטה
סער: כן?
דוד: כן, כן, בטח
סער: אז אני נרגע עכשיו".
--- סוף עמוד 88 ---
בחקירתו אישר וינטראוב את פרשנות המאשימה לשיחה וסתר את טענת הסלנג שכן עת נשאל מה הכוונה בביטוי "ניתן להם עוד מכה למטה" השיב: "אני יכול להבין שהוא אומר שהוא ינסה להוריד את השער" (ת/4א גיליון 16 ש' 14-16). המאשימה טוענת כי חזקה על אדם שהוא מכיר את שפתו היומיומית והעובדה שהעניק לשיחה זו אותה פרשנות כמאשימה מלמדת כי כוונת אדרי היתה להוריד את שער אג"ח 217 לקראת סוף היום. היינו, הדברים מובנים כפשוטם לא רק להדיוט אלא גם לסוחר הבקיא ברזי הז'רגון.
בסיכומי הנאשמים 3-4 טענו הם כי המידע המטריד על התנהלות פסגות והסתרת המסחר בנוסטרו מולם, אשר התגלה להם רק בחקירה, גרם לאנשי דויטשה לשבר והטלת ספק ביושרם של אדרי ובן דוד בחדר החקירות. אמירה זו של וינטראוב משקפת את העובדה שבעת חקירתו הוא לא באמת ידע מה היו כוונותיו של אדרי.
- המאשימה טוענת שוינטראוב גם אישר שהוא והנאשם 3 היו מעוניינים שהמכירות שהם עצמם מבצעים יובילו לירידת שערים (ת/4א גיליון 13 ש' 1-32):
"ש. האם היו מכירות שביצעת בנייר כאשר אחת מכוונותיך היו לעודד את ירידת השער שלו?
ת. אם אתה שואל אותי האם הכוונה היחידה שלי היתה שהשער יירד אז התשובה היא לא. אם אתה מתכוון שכשמכרתי התכוונתי שגם יירד השער התשובה היא כן.
ש. כלומר היו מצבים שבהם המכירה שימשה כאמצעי להורדת השער או על מנת לשמור על השער?
ת. זה ביחד.
ש. האם אתה ניסית לגרום לשוק להגיע לשער מסוים בזמן קביעת המכרז?
ת. אחרי שהיגשתי כן. ההגדרה המדויקת שניסית למכור במחיר יותר גבוה מאיפה ששמתי את מחיר המכרז בממוצע.
ש. אני לא מבין, האם ביום המכרז ניסית לקבוע שער מסוים בשוק לנייר 217. שהוא יהיה השער בעת מועד סגירת המכרז?
ת. אני מכרתי כי הייתי צריך למכור ובתקווה שהשער יירד, כי כבר הייתי מכור.