מתוך רפרטואר זה, או לפחות בחלק גדול מתוך הרפרטואר שבפועל מושמע בישראל. לעניין זה, דומה שהיקף הרפרטואר המושמע בפועל על-ידי המשתמשים, ולא היקף הרפרטואר הכולל, הוא שמהווה שיקול מרכזי בקביעת גובה התמלוגים.
- לאור המסקנה דלעיל, איננו רואים מקום להוציא מגדר האישור את פעילות הפדרציה לגבי הרפרטואר הזר. דיון בעניין זה בבית הדין יחייב, למעשה, את פתיחת ההליך מתחילתו, בירור סוגיית ההגנה לגבי מלוא הרפרטואר של הפדרציה הישראלית, תוך הפרדת הרפרטואר המוגן ותמחורו, בנפרד, מהרפרטואר הלא מוגן. עניין זה מצריך, לדעתנו, התדיינות משפטית נפרדת בהליך אזרחי ולא ראוי לדון בו במסגרת זו של אישור ההסדר הכובל.
- לאור הראיות מהן עולה שחלק, ייתכן אף חלק גדול, מהרפרטואר אשר מושמע בפועל על-ידי המשתמשים בישראל הנו רפרטואר מוגן, אנו סבורים שאין מקום להיזקק גם לפתרון שנקבע בעניין השמעת מוזיקה בחדרי אורחים בבתי מלון, היינו הצבת תנאי המחייב את הפדרציה להנפיק רישיון נפרד עבור השמעות מהפקות מקומיות. שכן, מבחינה מעשית, פתרון כזה עשוי להביא באופן מיידי להפסקת תשלום תמלוגים גם בגין השמעת יצירות זרות מוגנות.
טענות ייחודיות להתאחדות בעלי האולמות
- התאחדות בעלי אולמות אירועים בישראל הגישה אף היא התנגדות להסכם. חלק מההתנגדות נסב על טענות בדבר אי סבירות מחירי הרישיון הנגבים על-ידי הפדרציה מבעלי האולמות. בטענות אלה, כפי שנאמר לעיל, לא נדון במסגרת ההליך הנוכחי.
- טענתה העיקרית של התאחדות בעלי אולמות אירועים בישראל נסבה על כך, שהפדרציה דורשת תמלוגים בגין השמעה פומבית באולמות האירועים מבעלי האולמות ולא מן התקליטנים ויותר מכך, במודע ובמכוון לא נעשה שום מאמץ לגבות תמלוגים מתקליטנים, משום שנוח לה למבקשת לגבות דווקא מבעלי האולמות. כתוצאה מכך, התשלום בגין ההשמעות מגולגל כולו על בעלי האולמות ואילו התקליטנים אינם נושאים בנטל. חיציה של המתנגדת 1 אינם מופנים כנגד עצם הגבייה המרוכזת של התמלוגים, אלא כנגד מחדלה השרירותי של הפדרציה שהחליטה לא לגבות כלל תמלוגים מן התקליטנים.
לטענת המתנגדת, אף כי מוצדק לגבות תמלוגים במרוכז, אין לאשר הסדר כובל במתכונתו הנוכחית, בלי שהמבקשות תעשינה מאמץ לגבות תמלוגים מאלה האחראים במישרין להשמעה פומבית של היצירות המוגנות. המתנגדת טוענת כי גביית התמלוגים מבעלי האולמות בלבד אינה לטובת הציבור, משום שהיא מעלה את המחירים בענף ופוגעת בלקוחות, פוגעת בענף האולמות ויש לה השפעה שלילית על המשק כולו. המתנגדת דורשת אפוא לא לגלגל את מלוא עלויות ההשמעה עליה, אלא לגבש הסדר שיאפשר גביית תמלוגים ישירות מתקליטנים.
- מסתבר שעד לאחרונה אף לא היה אצל הפדרציה מחירון ביחס למגזר התקליטנים. מחירון כזה הונהג על-ידי הפדרציה רק בשנת 2000. אולם, נראה שגם לאחר הנהגת אותו מחירון, הפדרציה ממשיכה במדיניותה לגבות את התגמולים ממפעלי האולמות בלבד ולזנוח את הגבייה מהתקליטנים. מר קדמון, הממונה על הגבייה אצל הפדרציה, אף ציין בחקירתו שאין בדעתו לפטור מתשלום תגמולים גם מבעלי האולמות שימציאו לו רשימה של שמות התקליטנים שהופיעו באולמות, תאריכי הופעה וכל מידע רלבנטי אחר (פרוטוקול מיום 28.3.01, עמ' 121). עם זאת, מר קדמון הסכים ש"אם בעל האולם לא משמיע
--- סוף עמוד 79 ---