הפדרציה לא הסבירה מה גרם לה כיום לשנות את דעתה ולסרב לכלול בין אגד הזכויות המוקנות לתאגידי השידור במסגרת הרישיון את זכות הסינכרוניזציה.
- הפדרציה הישראלית טוענת, כי "לשינויים שמבקש הממונה על ההגבלים לערוך בתנאים דלעיל אין אח ורע בעולם ובשום מדינה לא נכפה על בעל זכויות יוצרים על-ידי רשות להגבלים עסקיים, בית דין להגבלים עסקיים או ערכה שיפוטית אחרת להעביר זכויות יוצרים מתוך אגד זכויות היוצרים שבבעלותו לארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים, כתנאי לפעילות הארגון".
--- סוף עמוד 83 ---
- אכן, לא הוצג לפנינו מקרה בו כפתה רשות הגבלים עסקיים על ארגון של ניהול משותף של זכויות יוצרים לכלול בתנאי הרישיון זכות לסינכרוניזציה. מאידך, גם לא הוכח לפנינו קיומה של פרקטיקה מעין זו שמבקשת הפדרציה להנהיג,אשר מפצלת בין זכויות היוצרים המוענקת למשתמשים על-ידי ארגון כדוגמת הפדרציה, באופן אשר שולל כל נפקות מעשית מהרישיון המוענק למשתמש. למשל, ה -PPL (Phonographic Performance Ltd.), שהוא התאגיד לניהול זכויות יוצרים הפועל בבריטניה, מוכר את רישיון ההשמעה יחד עם זכות מוגבלת לביצוע סינכרוניזציה. במסגרת זו מעניק ה - PPL למשתמשים זכות dubbing הכוללת גם זכות לביצוע סינכרוניזציה, אך אינה כוללת רישיון לשימוש בפרסומות, לשילוב רשומת קול עם סימן מסחר או מותג, כמוזיקה המשתמשת לזיהוי התחנה, לעריכה מחודשת או מניפולציה ברשומת הקול, לצורך הפקת קדימונים לאירועים שאינם חלק מפעולות השידור או לשימושים הגורמים לפגיעה בשמם הטוב של האמן או חברת התקליטים.
- לענייננו אין גם רלוונטיות לשאלה, האם זכות הסינכרוניזציה הנה זכות עצמאית ונפרדת מזכות ההשמעה הפומבית. גם אם מדובר בזכות נפרדת, אי כריכתה של זכות הסינכרוניזציה יחד עם זכות ההשמעה הפומבית בתוך אגד הזכויות המוענק למשתמש במסגרת רישיון השמיכה, שולל את הרציונאל שביסוד ההסדר הכובל, ככל שמדובר בפעילות הפדרציה מול תאגידי השידור, ואת הטעם העיקרי בזכות אישורו.
- אין גם ממש בטענה שהפדרציה אינה מסוגלת להעניק זכות זו, משום שהחברות אותן היא מייצגת אינן מוכנות להעביר לה את זכות הסינכרוניזציה. ראשית, טענה זו מפרידה, באופן מלאכותי, בין הפדרציה לבין החברות אותן היא מייצגת שהן צד להסדר הכובל. מי שהוא צד להסדר כובל אינו יכול להישמע בטענה "לא רוצה", כאשר טובת הציבור דורשת להתנות את אישור ההסדר בתנאים. שנית, גם אם זכות זו אינה בהישג ידה של הפדרציה משום שחברות התקליטים אינם מעוניינות להעביר לה זכות זו, השאלה העומדת לפנינו, היא אם אישור ההסדר בתנאים אלה היא לטובת הציבור. בנסיבות אלה, שבהן אי הכללתה של זכות הסינכרוניזציה בהסדר, שומטת את היתרון העיקרי הכרוך בהסדר, ככל שמדובר בשידורי הטלוויזיה, אין כל נפקות לשאלה אם ביכולתה של הפדרציה לעמוד בדרישה זו אם לאו.
- אין לקבל גם את טענתה של הפדרציה כי מדובר ב"כפייתה" להעניק לתאגידי השידור זכויות יוצרים שהיא אינה חפצה בהענקתם. בהעדר זכות קנויה לעשות הסדר כובל, לא ניתן לטעון שהתניית אישורו של ההסדר בתנאים שיבטיחו את טובת הציבור, עולה כדי כפייה. באשרו את ההסדר הכובל בתנאים, בית הדין אינו כופה על חברות התקליטים לעשות דבר, אלא רק קובע תנאים לפעילותן המשותפת. תנאי זה אינו מחייב את הצדדים לנהוג לפיו, אלא אם ברצונם לקיים את ההסדר הכובל.
- נוסיף ונציין, שאפילו היה ניתן לראות בתנאי זה משום "כפייה", רישיון כפייה (compulsory license) אינו זר גם לדיני הקניין הרוחני וניתן להפעילו כלפי בעל זכות יוצרים גם מכוח דינים אלה ראה: א'דינשטיין "רישיון- כפייה בזכות-יוצרים" משפטים כ"א (תשנ"ב)251, 255-2588).
- לאור שיקולים אלה אנו סבורים, שאין הצדקה לאשר את ההסדר הכובל, ככל שמדובר בשיתוף פעולה של חברות התקליטים כלפי התאגידים המשדרים שידורי טלוויזיה, אלא אם במסגרת זו יקנו חברות התקליטים לפדרציה זכות להתיר, במסגרת הרישיון הגורף, גם ביצוע סינכרוניזציה והפדרציה תכלול זכות זו ברישיון המוצא על ידה לתאגידי השידור. עם זאת, מקובל עלינו, שהפדרציה תהא זכאית, משיקולים סבירים, להגביל זכות זו. כך, ומבלי למצות נושא זה, מקובל עלינו שהפדרציה אינה חייבת
--- סוף עמוד 84 ---