הפסיקה החילה את עקרון תום הלב על המשפט הדיוני. כך, למשל, בבש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון (2006), נקבע כי תורת תום הלב:
"מתפרשת כיום גם על פעולות משפטיות בעלות אופי דיוני: עיקרון תום הלב חל בסדרי הדין. חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב. עליו לפעול כאדם סביר והוגן בנסיבות המיוחדות של המקרה."
עם זאת, מטבע הדברים המבחן הוא גמיש. כך, קבעה כב' הנשיאה ד' ביניש בבש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ, בפסקה 5 לפסק דינה:
"השאלה מהו שימוש לרעה בהליך השיפוטי, אינה ניתנת לתשובה אחידה וממצה. קשה להגדיר מראש מתי תעלה התנהגות של בעל-דין כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; קל יותר לזהות את הפסול שבהתנהגות זו כאשר נתקלים בה. בדומה לעקרון תום-הלב, אף האיסור על ניצול לרעה של הליכי-משפט מבוסס בעיקרו על אמת-מידה אובייקטיבית, הנבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי- כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין. התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הינה כי השמירה על האינטרס האישי של בעל-דין צריכה להיעשות תוך התחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט; זאת, על-מנת לאפשר דיון והכרעה במחלוקות שהובאו בפני בית-המשפט, תוך הבטחת הליך שיפוטי תקין והוגן לפרט ולציבור בכללותו."
יששכר רוזן צבי, בספרו ההליך האזרחי (התשע"ה-2015), מנתח באופן מעמיק ומקיף את סוגית תום הלב הדיוני, וסבור כי יש להיזהר בהפעלתו, בעיקר כדי למנוע פגיעה בשוויון. בעמ' 244 הוא מציין:
"בשל הבעייתיות האינהרנטית של תום הלב הדיוני, "כלל האצבע" צריך להיות שיש לעשות בו שימוש רק במצבים שבהם הוא נדרש למניעת תוצאה בלתי
--- סוף עמוד 142 ---
צודקת בעליל וכאשר אין בנמצא כלי פרוצדורלי אחר, צר ובעל סייגים ברורים יותר, כגון תורת השתק מכוח מצג, שאפשר להגיע באמצעותו לאותה תוצאה."
יישום דוקטרינת ההשתק השיפוטי על נסיבות המקרה שלפניי מחייבת את המסקנה, לפיה התובעים מושתקים מלטעון במקרה שלפניי כי הם לא נקטו בעיצומים ובהשבתות. במיוחד נכון הדבר, נוכח אמירותיהם המפורשות של הסוכנים, המגובות בתצהיר וכן בכתבי טענות בבית משפט זה ובבית המשפט העליון, המנוגדות לתצהירים וכתבי טענות בהליך שלפניי.