במועד סגירת הסוכנות הייתי בחודשי הריון מתקדמים. עלי, סוכנת צעירה אשר הסתמכתי על ההכנסות מהסוכנות כמקור פרנסה עתידי אשר יכלכל אותי ואת משפחתי, נפלה סגירת הסוכנות כרעם ביום בהיר, ואני נקלעתי למצב כלכלי קשה בעקבותיה. כתוצאה מכך, נאלצתי לפדות קרן השתלמות "כאל" שנצברה לזכותי בבנק "לאומי" על סך 84,000 ₪, וכן נאלצתי ליטול הלוואה מהורי ע"ס 250,000 ₪, לצורך כלכלתה השוטפת של משפחתי.
לאחר סגירת הסוכנות, התקשיתי לשוב למעגל העבודה, מאחר והייתי מיד לאחר לידה ובכך נפגעתי באופן קשה עוד יותר."
כאמור, הגב' סופי תורג'מן הייתה בהיריון מתקדם עת קיבלה את הודעת הביטול. בשל המצב והביטול המידי נאלצה גם לפדות קרן השתלמות.
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 44, גב' סופי תורג'מן, בגין הנזק הממוני סך של 86,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 30,000 ₪.
התובעת מס' 45, הגב' ורד תורג'מן
התובעת מס' 45, הגב' ורד תורג'מן, הפעילה את סוכנות הדואר "הנשיא" בחדרה במשך כ-20 שנה, משנת 1986 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור והיא כללה מרכז חלוקה ובו 300 תאי דואר (ראו סעיפים 2 ו-4 לתצהירה). התובעת מס' 45 הצהירה, כי ביום 2.3.06 קיבלה הודעה מחברת הדואר על הפסקת ההתקשרות עמה (סעיף 10 לתצהירה). עוד הצהירה, כי ביום 7.3.06 דרשו ממנה נציגי חברת הדואר להתייצב בסוכנות לאלתר, על מנת למסור את דברי הדואר המצויים בה. לגרסתה, למקום הגיעה העובדת מטעמה, שמיהרה לדווח לה כי נציגי חברת הדואר פרצו לסוכנות והחלו בפירוקה. כאשר הגיעה למקום נחרדה לגלות כי כל שנותר מהסוכנות הם
--- סוף עמוד 266 ---
קירות שבורים וכי ציוד אישי שלה נלקח, אף הוא, מהמקום (סעיפים 11-12 לתצהירה). יוער, כי בחקירתו הנגדית הוצג לתובעת מס' 45 אישור מסירה שלפיו היא קיבלה את צו בית המשפט ביום 6.3.06, והתובעת מס' 45 אישרה, כי אכן קיבלה את הצו במועד האמור (ראו פרוטוקול מיום 21.11.12, עמ' 2 ש' 26-28).,
יצוין, כי כנגד גרסת התובעת מס' 45, בכל הנוגע לפינוי סוכנות הדואר, עומדת גרסתו של מר יהודה דמתי, קצין בטחון במרחב חיפה והצפון, שאליו הייתה מסונפת, בין היתר, סוכנות הדואר של התובעת מס' 45. לכך אשוב ואתייחס בהרחבה בהמשך, במסגרת הדיון בנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה ממתן הצו הזמני.
על האופן שבו השפיעה עליה סגירת הסוכנות הצהירה התובעת מס' 45, כך (סעיפים 13, 16-18):
"נסיבות סגירת הסוכנות מלמדות על "עונש" שניתן לי והוצגתי בעיר כמי שבבושת פנים סגרה את הסוכנות. מדוע היה צריך להחריב את הסוכנות כפי שנעשה וזאת לעיני כל? מול הסוכנות עמדו משאיות אשר הרימו את הכספות ו"ניקו" את הסוכנות כולה ומבחוץ הייתה התקהלות. למתבונן הסביר נראה היה כאילו גנבתי דבר מה או פשעתי, מי היה מעלה על דעתו שמחלוקת חוזית פשוטה תוביל לפעולה כה ברוטאלית.