התובע מס' 30, מר דניאל פלד, הצהיר, כי הוא מסר את מפתחות המבנה לנציגי חברת הדואר עוד בחודש מרץ 2006, וכי לא עשה במבנה כל שימוש מאז (ראו סעיף 19 לתצהירו).
בהעדר ראיה ישירה לכך שהמבנים שהחזיקו התובעים מס' 3, 8, 11, 12 ו-30 לא הושבו לידי חברת הדואר בסמוך לביטול ההסכמים ומשעה שבהסדר החזרת הציוד אשר נחתם בין הצדדים נשמרו טענות הצדדים בעניין זה, ובכלל זאת הטענות בעניין המועד בו נתפסה החזקה בפועל (ראו סעיף 6 להסדר הפשרה), נדחית התביעה שכנגד בעילה זו.
ויובהר. הגם שהנתבעת ביקשה להתבסס לעניין רכיב תביעה זה על תצהירו של מר יצחק שירזי, מנהל מחלקת התקשרויות והערכות נדל"ן בחברה, הרי שהאחרון הבהיר בגדרי תצהירו, כי המידע הנוגע להמשך החזקתם של התובעים מס' 3, 8, 11, 12 ו-30 במבנים ששימשו כסוכנות לאחר ביטול ההסכמים עמם "נמסר לו" (ראו סעיפים 4 ו-7 לתצהירו). על כך גם חזר בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 6.6.13, עמ' 238 ש' 20-26):
"ש. מהיכן אתה יודע שהסוכנים לא מסרו בחזרה את החזקה לרשות הדואר או לחברת הדואר.
ת. נמסר לי.
ש. ממי.
ת. עורך הדין שניסח והחתים אותי על התצהיר.
--- סוף עמוד 344 ---
ש. שאתה חתמת על התצהיר יצאת מנקודת הנחה שאתה לא יודע לאמת אותה שהסוכנים שציינת בתצהיר סרבו להחזיר את החזקה לדואר.
ת. כן זה מה שנמסר לי."
היינו, אין המדובר במצהיר המכיר את העובדות הרלבנטיות מידיעה אישית.
12.4 התביעה כנגד התובע מס' 2, מר חוסיין אבו חג'ול
הנתבעת טוענת, כאמור, כי בגין אירוע השוד שארע בסוכנות של התובע מס' 2 נותר האחרון חייב לה סך 24,750 ₪. כפי שכבר ציינתי לעיל, המדובר בגרסה כנגד גרסה, כששתי הגרסאות שקולות ביניהן. במצב דברים זה, ושעה שאף אחד מבין הצדדים לא תמך את גרסתו בראיות חיצוניות (כל שהציגה בעניין הנתבעת הוא תכתובת פנימית), יש לדחות גם את תביעת הנתבעת בהקשר זה, מאותם הנימוקים, לאור העובדה שנטל ההוכחה רובץ, הפעם, לפתחה.
לפיכך, נדחית תביע הנתבעת נגד התובע מס' 2 בגין רכיב זה.
12.5 אשם תורם
א. התפתחות הדוקטרינה והבסיס הרעיוני לה
נפגע מהפרת חוזה, כמו הנתבעת במקרה שלפניי, שהוכיח את גרם הנזק, את הקשר הסיבתי בינו לבין ההפרה ואת שיעור הנזק, זכאי לכאורה לפיצויי מלא בגין הנזקים אותם הוכיח. אולם, מדובר בזכות הכפופה לטיעוני הגנה אפשריים של המפר, ובענייננו המפרים, התובעים.
יש שתי הגנות עיקריות: הקטנת נזק ואשם תורם (על ההבדלים ביניהם ראו: יהודה אדר, "הקטנת נזק ואשם תורם – הילכו שניים יחדיו?", משפט ועסקים י', 381 (התשס"ט-2009, להלן: אדר, הקטנת נזק ואשם תורם); שלו ואדר, תרופות (סעיף 7.137, החל בעמ' 384). לסקירה וניתוח של המשפט ההשוואתי לעניין הגנות אלו ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, כרך ד, סעיף 39.165 בעמ' 743 (תשע"א-2011, להלן, פרידמון וכהן חוזים ד')).