י"ח. גם במדינות בהן לא התקבלה הלכת Norwich Pharmacal קיימות דרכים אחרות שבאמצעותן יכול תובע לעמוד על זהותם של גולשים שביצעו נגדו עוולות. חברי התייחס לתביעות מסוגJohn Doe הקיימות בארצות הברית, במסגרתן ניתנים צווים לספקיות ומפעילי אתרי אינטרנט, המחייבים אותם לסייע בזיהוי הנתבע (ראו פסקה 22 לחוות דעתו). לא למותר לציין, כי למצער במישור הפדרלי האפשרות להגיש תביעות מסוג זה אף היא יציר הפסיקה (לסקירה ראו Carol M. Rice, Meet John Doe: It’s Time For Federal Civil Procedure To Recognize John Doe Parties, 57 U. Pitt. L. Rev. 883 (1996) ). קיימים גם מנגנונים אחרים, דוגמת הליך גילוי מוקדם לפי New York Civil Procedure rule 3102(c) - שאף הוא שימש בסיס לחיוב ספקיות אינטרנט לחשוף פרטי גולשים מעוולים (ראו Matter of Greenbaum v. Google, Inc., 845 N.Y.S. 2d 695 (Sup. Ct. 2007); Matter of Ottinger v. Non-Party The Journal News, 2008 N.Y. Misc. LEXIS 4579 (Sup. Ct. 2008); Matter of Cohen v. Google Inc., 2009 N.Y. Misc. LEXIS 2302 (Sup. Ct. 2009)). חיוב ספקיות אינטרנט לחשוף פרטי גולשים אנונימיים לפי סדרי הדין האזרחי המקומיים קיים בחלק ממחוזות קנדה - מעבר לתחולה העקרונית של הלכתNorwich Pharmacal (ראו לדוגמה Irwin Toy Limited v. Doe, [2000] O.J. No. 3318 (S.C.J.)).
י"ט. ולבסוף נאמר, בתכלית הקיצור ולהשלמת התמונה, כי מדינות אחרות נקטו גישה שונה בתכלית - המגבילה מראש את היקפה של האפשרות לביטוי אנונימי באינטרנט - ועל כן הוגבלה משמעותית האפשרות כי הסיטואציה בה עסקינן תיוצר כל עיקר. כך לדוגמה בגרמניה, שם מוטלת מלכתחילה חובת הזדהות (Impressum) במקרים רבים (ראו A. R. Hayward, Regulation of Blog Campaign Advocacy on the Internet: Comparing U.S., German. And EU Approaches, 16 Cardozo J. Int'l & Comp. L. 379, 396 (2008)). עיקרו של האמור, ללמדך כי בין באמצעות צוים מסוגNorwich Pharmacal ובין במנגנונים משפטיים אחרים,
--- סוף עמוד 712 ---
בשיטות משפט מתוקנות ישנה דרך בה יכולים תובעים פוטנציאליים לחשוף את זהותם של גולשים מעוולים. חוששני, כי תוצאה אחרת אינה סבירה, ולדידי אף אינה עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור.
יצירת עילות תביעה ותקנת הציבור
כ. במשפט העברי אנו מוצאים, כי חכמים חידשו (קרי, יצרו) עילת תביעה נגד מעוולים כדי למנוע את האנדרלמוסיה הנובעת מהאפשרות לעוול ללא מוראה של תביעה אזרחית, אשר דומה, כי בלעדיה "איש את רעהו חיים בלעו" (כלשון המשנה, אבות ג, ב). כך נקבע לגבי היזק שאינו ניכר (נזק שאינו משנה את גוף הדבר מכפי שהיה; לגביו ראו אנציקלופדיה תלמודית, בערך "הזק שאינו נכר"), שמעיקר הדין אינו מקים עילת תביעה: