"לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה"
בספרו מציין גרינמן כי המאפיין את כל סוגי היצירה הדרמטית הוא היותם מיועדים לביצוע על דרך משחק או בדרך דרמטית אחרת, וכי זה הדבר המבחין בינה ובין יצירה ספרותית שנוצרה על מנת שיקריאו אותה או שישמעו אותה (גרינמן, עמ' 162 והאסמכתאות שם).
החוק ממשיך ומגדיר מהי "יצירה קולנועית" –
"יצירה קולנועית – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית"
באשר ליצירה קולנועית, הרי שהורחבה היריעה, ונראה כי הדגש כיום הוא על מהות היצירה המוגמרת, ונראה כי היא כוללת יצירות שנוצרו לשידור או להפצה האמצעי מדיה שונים. כך למשל, תסריט לסרט או ליצירה קולנועית אחרת מהווה נושא לזכות יוצרים עצמאית, ויש הרואים בתסריט כיצירה דרמטית העומדת בזכות עצמה (ת"א 1217/06 פלד נ' מתב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ, פדאור 06(11) 377 (2006); גרינמן, עמ' 181).
שאלת ההכרה בתכנית טלוויזיה כיצירה דרמטית נדונה בתא (ת"א) 1419/01 תל"י חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ נ' שידורי קשת, פורסם 05/05/2005). בית המשפט קבע מפי כב' השופטת ציפורה ברון, כי במאים הם בעלי זכות יוצרים ביצירה טלוויזיונית. עם זאת, התביעה לגופה נדחתה, לאחר שנמצא כי התובעים העבירו את זכויות הביצוע בפומבי של היצירות, ולכן שידור היצירה אינו מהווה הפרה של זכות יוצרים.
ומה באשר לפורמט טלוויזיוני בישראל?
- בישראל טרם נתבררה בבית משפט השאלה אם פורמט טלוויזיוני זוכה להגנת חוק זכות יוצרים (תמיר אפורי, חוק זכות יוצרים, 62 (2012).
בספרו, מציין גרינמן את אמירתה בהתייחס לזכות יוצרים במשחק, של כבוד השופטת ברלינר בת"א 1108/90Parker Brothers Division of Tonka Coroporation נ' אמקור בע"מ (לא פורסם, 17/03/97). פסה"ד דן בזכות יוצרים במשחקי לוח, ונקבע בו כי תיתן זכות יוצרים במשחק, על סמך "הרקיחה הנכונה" של כלל רכיביו השונים. מכאן מסיק גרינמן, כי אם מקבלים גישה זו, ניתן ליישמה גם לגבי הפורמטים של שעשועוני טלוויזיה ותכניות אחרות (גרינמן, עמ' 188).
מסקנה זו קיבלה חיזוק בפסיקה מאוחרת יותר.
- סוגיית זכויות היוצרים בפורמט טלוויזיוני עלתה בעקיפין, כאשר רשות השידור ביקשה למנוע שידור תכנית בערוץ השני, בטענה כי התכנית מפרה את זכויות היוצרים של תכנית הטלוויזיה מטעמה – "בשידור חוקר" (ת"א 2233/91 רשות השידור נ' ג.ג. אולפני ישראל-ירושלים בע"מ, תשנ"ב (2) 405 (1992)).