--- סוף עמוד 19 ---
אצלנו" (פ/186). בהמשך מסר כי בתחילת הקשר עם הנאשם הוא הביא חשבוניות מן הרשות הפלסטינית אך בהמשך "הפסיק והביא לנו חשבוניות מחברות שונות בארץ", כשהסביר שלא יכול היה לעמוד בתשלום המס שדרשה הרשות. כשנשאל האם הנאשם עדכן כאשר "החליף" חברות-מנפיקות השיב העד "הוא לא אמר" (פ/187).
עדותו של פורת תואמת גם את יתר ראיות התביעה בנוגע להתנהלות הנאשם עם חשבוניות החברות: הוא מסר כי חשבוניות "מ.פ. עץ", "מיזורי" ו"ב.ע. לבניין" מושא האישום נמסרו לו בידי הנאשם והוסיף נתונים מעניינים: האחד, כי הנאשם נהג להגיע למסור את חשבוניות "מ.פ. עץ" כשהוא אוחז לא רק בחשבונית עצמה אלא גם בפנקס חשבוניות של החברה (פ/187 ש' 299). זו אינדיקציה נוספת וחשובה לשליטתו של הנאשם בחשבוניות החברות, הסותרת את טענתו כי החשבוניות נמסרו לו באופן פרטני בידי בעלי החברות והוא העבירן ללקוחות "כשליח" (למשל בהודעת הנאשם ת/3, עמ' 3 ש' 14 ובעדותו פ/195-1966). הנתון השני עליו סיפר פורת הוא כי בניגוד לנוהג של החברה בה עבד, להוציא שיקים "למוטב בלבד", הנאשם דרש במספר מקרים "לבטל את המוטב בלבד וזה מה שעשה ע"י החתימה של המנכ"ל" (פ/189 ש' 15-16). יצוין כי בשיקים המקוריים אשר נתפסו בבנקים שונים לאחר שהופקדו ונפרעו, ת/19, מצויים גם שיקים בהם נמחק רישום "למוטב בלבד" באמצעות קווים, לצד חותמת החברה לפיתוח, דבר התומך בדבריו של מר פורת. גם דברים אלה פועלים כנגד גרסת הנאשם, לפיה שימש כשכיר בחברות והעביר לבעליהן את השיקים, וזאת בין היתר בשים לב לראיות שיוצגו בהמשך לפיהן נהג לפרוע על-שמו, אצל החלפן דוגה, את השיקים שנרשמו לפקודת החברות, אקט שלא ניתן היה לבצע לו הוצאו "למוטב בלבד".
בחקירתו הנגדית מסר פורת כי קיבל לרשותו העתקים צילומיים של מסמכי החברות ושל תעודות זהות וכי בדק מול רשויות המס את זהות החברה ואישורי ניכוי מס במקור. תחילה טען כי מנכ"ל החברה ישב עם בעלי החברה וצילם את תעודות הזהות שלהם, אך בהמשך אישר כי מדובר אך בהיסק שלו על סמך ההעתקים שהוצגו בפניו (פ/189-190).
- שני אנשי החברה לפיתוח קריית ארבע העידו בצורה עניינית וישירה, גם אם תמציתית. לא הוצגה או נטענה סיבה בשלה יבקשו להפליל את הנאשם, ואני מקבל את עדויותיהם. עולה מהן תמונה דומה לזו שתיארו יתר אנשי החברות-הלקוחות, אודות עבודת הנאשם שהתנהל לכל דבר ועניין כקבלן המבצע את העבודות, ולא שינה מאופי פעילותו גם כשנתקל ב"אילוץ החשבוניות" במסגרת "אחים דהדור הפלסטינית", שאז עבר לעבוד באמצעות החברות המנפיקות הישראליות, וגם כאשר "החליף" בין החברות-המנפיקות מושא האישום. גם בהקשר זה הוזכרה התנהלות מול הנאשם בלבד כמוציא-ומביא, למעט פגישה עם אנשים שהציגו עצמם כבעלים לצורך חתימת הסכמי עבודה, המצאת החשבוניות ללקוח בידי הנאשם, מתן שיקים לנאשם כנגד החשבוניות שאינם "למוטב בלבד", והחלפת חברות בידי הנאשם ללא הסבר. בעדותו של מר פורת הועלו, כאמור, אינדיקציות נוספות לשימוש
--- סוף עמוד 20 ---